בהעלתך: ללקט מצוף השפה

מסע מלכד עם ילקוט גב 

שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ

פעולת הליקוט מבטאת איסוף ידני, סלקטיבי ועדין של פרטים קטנים – פירות, גרגרים, או מילים. אך מאחורי הפועל הקטן הזה מסתתר עולם לשוני רחב העוסק בכינוס, לכידה, הצמדה, ולעיתים גם בסיום תהליך החיים.

👈משמעות ישירה

🍓 לְקִיטָה – איסוף פירות או חלקי צמח, ביד, אחד-אחד. פעולה סבלנית ומדויקת.

🎒 יַלְקוּט – תיק/תרמיל שלתוכו מוכנסים פריטים (ספרי תלמיד, פירות קטיף, צידה לדרך).
מוזכר בסיפור קרב דוד וגלית ("וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט").

📚 סֵפֶר לִקּוּטִים – ספר המכנס בתוכו דברי תורה/פסקי הלכה ממקורות שונים.

🌾 לֶקֶט – שיבולים שנפלו בשעת קציר, והותרו לעניים ללקטן.

📡 קְלִיטָה – תהליך של ספיגת אותות או מסרים – גם כאן יש יסוד של הכנסה פנימה.

🎯 לְכִידָה – תפיסת דבר מה (אויב, חפץ, רעיון). חילוף ד-ט נובע מקרבה לשונית לרעיון הליקוט.

🍱 קַלְתָּא – מילה תלמודית לסל (טנא) המשמש להנחת בכורים – כמו "בקלתות של כסף".

👨‍🌾 לַקִּיט – שכיר עונתי העובד בלקיטת פירות הקיץ. המילה עצמה מרמזת על הפעולה (לֶקֶט) והעונה (קיץ / קִיט).

👈משמעות נרמזת/מורחבת

❄️ תַּלְגָא (שלג בארמית) – שֶׁלֶג מצטבר ומתלכד באופן טבעי. צורתו הארמית (תלג) משמרת את השורש תוך החלפת אותיות החך גיכ"ק).

🧱 כּוֹתֶל – קיר העשוי אבנים מכונסות יחד - יצירה של שלם מאוסף חלקים.

✂️ קְטִילָה – לְקִיטָת צמחים מביאה את חייהם (צמיחתם) לכלל סיום.