כאן מעיינים (קדושים) - 'מתנות עניים' בשדה

  

מקרא ופירושו.

ויקרא פרק יט פסוק ט:

מקרא:

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם

לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר

וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט

ופירושו:

כאשר אתם באים לקצור את התבואה בארץ ישראל, או את הקטנית, או ללקוט את פירות העץ,

אל תקצרו את השדה כליל, אלא השאירו בה קצה שאינו קצור.

וכאשר אתם קוצרים את העומרים, אל תלקטו את השיבולים הבודדות (1-2) ככל שנשרו מהעומר.

ויקרא פרק יט פסוק י:

מקרא:

וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל

וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט

לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם

אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם

ופירושו:

וכשאתם בוצרים את הכרם, השאירו בה את האשכולות הקטנים והדלים,

וכן, תשאירו בכרם את הענבים הבודדים - שנושרים (כִּפְרָטִים) בעת הבציר. 

אל כל הדברים הנ"ל - תשאירו עבור העניים, ועבור הגרים (שבדרך כלל חסרי נחלה).

אני ה' - דיין ממהר להיפרע מהעוברים על דבריי