קדושים: בין נקימה לנטירה

גם אחרי נקימה - עדיין אסור לנטור

לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר

רש"י - בשם המדרש - עומד על ההבדל בין נְקִימָה וּנְטִירָה:

"אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ, אָמַר לוֹ לָאו,
לְמָחָר אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ, אָמַר לוֹ אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי, זוֹ הִיא נְקִימָה"

"אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי אֶת קַרְדֻּמְּךָ, אָמַר לוֹ לָאו,
לְמָחָר אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ, אָמַר לוֹ הֵא לְךָ, אֵינִי כְמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי, זוֹ הִיא נְטִירָה"

הבה נבחן את הדוגמאות:

- לראובן יש מגל.
- לשמעון יש קרדום.

סיפור 1
ביום א', ביקש שמעון לשאול את המגל, אך סֹרַב ע"י ראובן.
ביום ב', ביקש ראובן לשאול את הקרדום, אך סֹרַב ע"י שמעון.

- הרי ששמעון נקם.

סיפור 2
ביום א', ביקש ראובן לשאול את הקרדום, אך סֹרַב ע"י שמעון.
ביום ב', ביקש שמעון לשאול את המגל, וקיבל, אלא שראובן "טרח" לציין שהוא אינו כמוהו...

- הרי שראובן נטר.

אבל - צריך לדקדק

מדוע נזקק רש"י להחליף את סדר הדברים בדוגמת הנטירה?
הרי יכול היה להשתמש באותו סיפור - מגל ולאחריו קרדום,
כך:
ביום א', ביקש שמעון לשאול את המגל, אך סֹרַב ע"י ראובן.
ביום ב', ביקש ראובן לשאול את הקרדום, וקיבל, אלא ששמעון "טרח" לציין שהוא אינו כמוהו...

וכבר עמדו על כך מפרשי רש"י והציעו כמה ביאורים.

המלבי"ם על מדרש ספרא מציע הסבר נוסף

לדבריו, סיפור הנטירה אינו סיפור חדש, אלא מהווה המשך של קודמו:

לאחר ששמעון נקם בראובן (סיפור 1),
בא שמעון הנקמן וביקש לשאול את מגלו של ראובן.
ראובן אמנם הסכים אבל "טרח" לציין שאינו כמוהו...

כלומר, ראובן נדרש להתגבר על כעסו אפילו אם שמעון כבר נקם בו קודם לכן.

לפי הסבר זה, הרי שהמילה "למחר" מציינת בכל פעם יום חדש:
דהיינו:
ביום א' ביקש שמעון את המגל, וסֹרַב.
ביום ב' ביקש ראובן את הקרדום, וסֹרַב.
ביום ג' ביקש שמעון את המגל, וקיבל, אלא שראובן "טרח" לציין...