הליכות עולם (אמור) - מדוע 'טומאת מת' כל כך חמורה?

-טומאת הגוף המת נובעת מפחיתותו-

"קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם"

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה (של טהרת הכהנים):

לְפִי (בגלל) שֶׁהַכֹּהֲנִים נִבְחֲרוּ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "קְדוֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם", עַל כֵּן הִרְחִיקָם מִן הַמֵּת.

וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (מצוה קנט), שֶׁעִנְיַן הַטֻּמְאָה - דָּבָר נִמְאָס וְנֶאֱלָח. וְגוּף הָאָדָם הַמֵּת, פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה חֲזָקָה עַד מְאֹד - לְמַעְלָה מִכָּל טֻמְאָה. 

וְהָעִנְיָן (הסיבה) הוּא: כִּי בְּהִפָּרֵד מֵעָלָיו (מעל הגוף החומרי) צוּרַת הַשֵּׂכֶל הַחַיָּה הַטּוֹבָה (הנפש), וְיִשָּׁאֵר הוּא (הגוף) לְבַדּוֹ, בְּשֶׁגַּם (ובפרט ש)הוּא בָּשָׂר פָּחוּת וְגָרוּעַ, וּמִשְׁתּוֹקֵק אֶל הָרָעוֹת, וְגַם בְּרָעָתוֹ רַבָּה הֶחֱטִיא (הגוף הזה את) הַנֶּפֶשׁ הַיְּקָרָה בְּעוֹדָהּ שׁוֹכֶנֶת אֶצְלוֹ, עַל כֵּן רָאוּי שֶׁיְּטַמֵּא (את) כָּל סְבִיבָיו (במותו), בְּהִתְפַּשֵּׁט מֵעָלָיו כָּל הוֹדוֹ - שֶׁזֶּהוּ נַפְשׁוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ כִּי אִם הַחֹמֶר הָרַע.

וְרָאוּי בֶּאֱמֶת לִמְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ (מהגוף הטמא), זוּלָתִי לַקְּרוֹבִים שֶׁהֻתַּר לָהֶם, כִּי אֲחִיהֶם בְּשָׂרָם הוּא, וְכָל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה דַּרְכֵי נֹעַם וּנְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם, וְלֹא רָצְתָה (התורה) לְצַעֲרָם כָּל כָּךְ כִּי יֵחַם לְבָבָם (יתאבלו) עַל הַקָּרוֹב הַמֵּת, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב תּוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר הוּא בְּתוֹכוֹ וְלִשְׁפֹּךְ אֶת רוּחָם וּלְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם בִּבְכִי עָלָיו. 

וְרָאִיתִי רֶמֶז (הקשור) אֶל הַטַּעַם הַזֶּה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּטֻמְאַת הַמֵּת, (מה) שֶׁאָמְרוּ (חכמינו) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי הַצַּדִּיקִים (ה)גְּמוּרִים אֵינָם מְטַמְּאִין. וּלְפִי הַדּוֹמֶה (כנראה) כִּי הַכַּוָּנָה, לְפִי שֶׁגּוּפָם טָהוֹר וְנָקִי וְלֹא הֶחֱטִיא (את) נַפְשָׁם, אֲבָל (אלא, להיפך) סִיְּעָם (הגוף החומרי) לְזַכּוֹתָהּ (את נפשם הרוחנית), וְעַל כֵּן תַּעֲלֶה נַפְשָׁם בִּנְשִׁיקָה, וְעַל גֵּוָם יִשְׁכֹּן אוֹר זָרוּעַ לְעוֹלָם.

(ספר החינוך)