פרשת בלק - עיון בפסוקים: הן עם כלביא יקום (כאן מעיינים)

 

במדבר פרק כג פסוק כא:

מקרא:

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב

וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל

ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ

וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ

ופירושו:

ה' מתעלם ולא מביט על חטאי ישראל,

ו(כביכול) אינו רואה את עוונותיהם.

ה' נמצא עם בני ישראל אפילו כאשר הם מכעיסים וממרים את פיו,

וידידות מלך המלכים (ה') - נתונה לעם לָנֶצַח. (תרועה = ידידות, רעות)

במדבר פרק כג פסוק כב:

מקרא:

אֵ-ל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם

כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ

ופירושו:

אתה - בלק - אמרת, שהעם הזה נמלט ממצרים. אבל זה לא נכון! ה' הוציאם ברצונו!

וגאל אותם בעוצמה גבוהה. (ראם - מבטא עוצמה. תועפות - פירושו מָעוֹף גבוה).

במדבר פרק כג פסוק כג:

מקרא:

כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב

וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל

כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל

ופירושו:

הם (ישראל) זכאים לגאולה זו, כיוון שאינם עוסקים בכשפים כמו שאר העמים,

וגם אינם עוסקים בקסמים כדי לדעת מה צופן להם העתיד,

את העתידות הם יודעים ע"י הנביאים שמוסרים להם את דבר ה'.

במדבר פרק כג פסוק כד:

מקרא:

הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם

וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא

לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף

וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה

ופירושו:

הרי העם הזה, קם מוקדם בבוקר, כמו לביא אריות, כדי לחטוף ולקיים מצוות,

וניצב כמו אריה - ללבוש טלית, לקרוא קריאת שמע ולהניח תפילין.

לא ילך לישון (בלילה) לפני קריאת שמע של ערבית - הדוחה כל מזיק,

ועוד התנבא בלעם, שעתיד משה להרוג את כל מלכי מדין, והוא (בלעם) בתוכם.