בלק: החנווני ובשר החזיר - מוסר השכל

חייל רומי עתיק לבוש שריון וגלימה אדומה יושב ליד שולחן ופורס נתחי בשר

הטעות שהובילה את היהודי לאכול בשר חזיר

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש תנחומא

מַעֲשֶׂה בְּחֶנְוָנִי מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי.

וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ: כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ וְלֹא נָטַל יָדָיו - יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁהוּא נָכְרִי וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר.
וְכָל מִי שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ - יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְהוּדִי וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר. 

פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו.
הָיָה סָבוּר בּוֹ שֶׁהוּא נָכְרִי, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר. אָכַל וְלֹא בֵּרֵךְ.

בָּא לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן עַל הַפַּת וְעַל הַבָּשָׂר - וּבְשַׂר חֲזִיר נִמְכָּר בְּיֹקֶר.

אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ מִן בָּשָׂר שֶׁאָכַלְתָּ, שֶׁחֲתִיכָה נִמְכָּר עֲשָׂרָה מָנֶה.

אָמַר לוֹ: אֶתְמוֹל אָכַלְתִּי אוֹתָהּ בִּשְׁמֹנָה, הַיּוֹם אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי עֲשָׂרָה???

אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁאָכַלְתָּ הַיּוֹם שֶׁל חֲזִיר הִיא.

כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ, עָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו, נִבְהַל וְנֶחְפַּז.
אָמַר לוֹ בְּצִנְעָה, יְהוּדִי אֲנִי וְנָתַתָּ לִי בְּשַׂר חֲזִיר?!

אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחֲךָ , כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאָכַלְתָּ בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וּבְלֹא בְּרָכָה, הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתָּה נָכְרִי...

מִכָּאן שָׁנוּ חֲכָמִים: "מַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר".

לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לִפְשֹׁעַ אֲפִילּוּ בְּמִצְוֹת קַלּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
"כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם" - אֲפִילּוּ דְּבַר מִצְוָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ רֵיקָה וְקַלָּה - בָּהּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים...

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם שְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי - אֲנִי מַפִּיל שׂוֹנְאֵיכֶם לִפְנֵיכֶם...

כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִּלְעָם הֵיאַךְ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין אֶת הַמִּצְוֹת הַקַּלּוֹת - אָמַר: מִי יוּכַל לְקַלֵּל אֶת אֵלּוּ?

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

חנווני יהודי מכר בשר כשר וגם בשר חזיר כדי להסתיר שהוא יהודי, והיה מזהה מי יהודי לפי הנטילה והברכה: מי שנטל ידיים וברך קיבל בשר כשר, ומי שלא – קיבל בשר חזיר כי הניח שהוא גוי.

פעם נכנס יהודי שלא נטל ידיים ולא ברך, קיבל בשר חזיר ואכל, ורק כשרצה לשלם אמר לו החנווני שזה בשר חזיר, כי הוא מוכר אותו ביוקר. היהודי נבהל מאוד, גילה שהוא יהודי, והחנווני גער בו ואמר: “כשלא נוטלים ידיים ולא מברכים, נראים כמו גויים, וככה גם קיבלת בשר של גויים.”

מכאן אמרו חכמים: בגלל חוסר נטילת ידיים לפני האוכל, הגיע האדם לאכול בשר חזיר. לכן התורה מזהירה אותנו לא לזלזל אפילו במצוות שנראות לנו קטנות או מובנות מאליהן, כמו נטילת ידיים, כי גם בהן תלויה הברכה והחיים שלנו.

הקב"ה אומר לישראל: אם תשמרו את מצוותיי גם הקטנות, אני אפיל את אויביכם לפניכם. גם בלעם כשראה את ישראל שומרים בקפדנות אפילו על מצוות קלות, הבין שלא ניתן לקלל אותם.

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר