שלח: אהבת נעורים במדבר

שביל מתפתל במדבר צהוב. עקבות רגליים מובילות אל האופק

נאמנות דור המדבר לה' - שורדת את כל התלאות

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה

הֵם בְּבֵרוּר יָדְעוּ,
שֶׁהִפְסִידוּ.
בְכָל לִבָּם הֵבִינוּ,
שֶׁהֶחֱמִיצוּ.

לְעוֹלָם לֹא יָבוֹאוּ לָאָרֶץ,
הַמֻּבְטַחַת הַטּוֹבָה.
וְאִלְמָלֵא מֹשֶׁה בַּפָּרֶץ,
הָיָה סוֹפָם כְּלָיָה.

אַךְ נוֹתְרָה בָּם אַהֲבַת נְעוּרִים,
שֶׁהָעֹנֶשׁ לֹא עֲמָמָהּ.
וְיֵלְכוּ אַחַר הָאֱלֹקִים,
זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה.

וְאַף אִם כִּלָּה,
בַּהֶבֶל - יוֹמָם.
פָּסְעוּ כְּכַלָּה,
הִרְכִּינוּ רֹאשָׁם.


הרהור בשאלה כיצד היינו אנחנו נוהגים במקרה כזה




ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר