פרשת שלח - למה לא התקבלה תשובת העם על חטא המרגלים? (משל)

חרטה מאוחרת לא תמיד מתקבלת - משל על ערכי אמת

זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ

עונש קשה הוטל על בני ישראל בעקבות חטא המרגלים.

אבל מדוע באמת לא עזרה להם החרטה, ולא הומתק עונשם גם לאחר ששבו בתשובה?

כך שואל המגיד מדובנא, ועונה באמצעות

משל

אדם פשוט וחסר מעמד, הצליח בחיים והתעשר מאוד. הייתה לו בת, וכשגדלה – באו שדכנים והציעו לו שני שידוכים:

1. עם בנו של עשיר גדול, אבל הבחור היה אדם רע, מושחת וחסר דעת.

2. עם בנו של רב גדול בתורה – תלמיד חכם וצדיק, אבל הרב לא מוכן לתת נדוניה או מתנות לחתונה.

האיש בחר באפשרות השנייה ואמר לשדכן:

"אני מוכן לתת את בתי לבן הרב, אבל לפחות שייתן לו הרב בגדי חתונה כמו שמקובל, וייתן לבחורה תכשיטים – לא משהו יקר, רק מה שנהוג."
"אני לא מוכן לתת כלום. אם הוא באמת רוצה להשתדך עם בני, שיעשה זאת בלי שום תנאים, בלי נדוניה ובלי מתנות בכלל."

אז אמר האיש:
"אם ככה, עדיף לי לבחור בשידוך עם העשיר ההוא, שייתן לי הרבה נדוניה ומתנות."

כששמעו חבריו והקרובים את ההחלטה שלו, ניסו לשכנע אותו. דיברו על לבו, שזו טעות. לבסוף נכנע וחזר לרב, ואמר: "הנני מוכן, נעשה את השידוך כמו שאמר הרב – בלי נדוניה ובלי מתנות."

אבל הרב ענה:
"עכשיו כבר לא. אני מצטער שאפילו דיברתי איתך על שידוך כזה. בתחילה חשבתי שאתה מבין את ערכו של תלמיד חכם, שאתה מכבד תורה ומעריך את המעלה הרוחנית. אבל כששמעתי שאתה מוכן לוותר על הכול בשביל קצת כסף ותכשיטים – הבנתי שאינך מעריך את ערכו האמיתי של בני, של התורה. גם אם תציע עכשיו הון תועפות – איני מוכן יותר."

הנמשל

כך גם היה עם חטא המרגלים. אחרי שדיברו לשון הרע על ארץ ישראל, והוציאו עליה שם רע, עד שכל העם הסכים ואמר:
"טוב לנו לשוב מצרימה" – כלומר: העדיפו את מצרים על פני ארץ ישראל – זה גילה עליהם דבר חמור מאוד:

הם לא הבינו בכלל את קדושת הארץ, לא הבינו את מעלתה הרוחנית, לא ראו את אור החכמה והקודש שמאיר בה. הם רצו להיכנס אליה רק כדי "לאכול מפריה ולשבוע מטובה", רק בשביל התועלת החומרית.

אם כך – הם לא שונים ממי שרוצה כל ארץ אחרת שיש בה אוכל טוב ונוף יפה.
ולכן – אפילו אם חזרו בתשובה והתחרטו – כבר לא היה מקום לבטל את הגזרה. כי חוסר ההבנה למעלת הארץ, וּלְמָה שבאמת חשוב – כבר נחשף.

הבעיה לא הייתה רק בחטא, אלא בגישה הפנימית, והיא לא השתנתה באמת...

(מעובד עפ"י משלי המגיד מדובנא)