פרשת חקת - אתר, תור ואלתר: מסע לשוני (רגע של עברית)

עיון לשוני-מושגי במושג המקום: מן המדבר ועד האתר הווירטואלי 

וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים

המילים "אתר", "תור", ו"אלתר" נשמעות מוכרות לכל דובר עברית. אך האם עצרנו לחשוב מה משותף להן? מה בין אתר בנייה לאתר אינטרנט, בין לתור את הארץ ללתור אחרי הלב? ומה הקשר, אם בכלל, לתגובה מיידית - על אתר?

במאמר זה נבחן את מושג המקום כפי שהוא משתקף בלשון העברית - החל מהפסוקים שבפרשת חקת, דרך ביטויים מקראיים, ועד השימושים המודרניים והווירטואליים. נעמוד על ההבדלים בין מקום ממשי, מקום מופשט או וירטואלי, ומעמד מיידי בזמן, ונציע מבט לשוני-מושגי המחבר בין העולמות.

🧱 מקום ממשי: 

• "המגרש הפך להיות אֲתַר בְּנִיָּה"
• "המשטרה אִתְּרָה (מצאה את המקום של) חשודים"
• "וַאֲרוֹן בְּרִית ה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם (לחפש להם מקום) מְנוּחָה"
• "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ (ירגלו במקומות שונים) אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן"
• "החברה העמידה ספינה לרשות הַתַּיָּרִים" (המטיילים ממקום למקום)
• "וְתֹר וגוזל" (עפ"י פירוש מלבי"ם - התֹר הנו סוג של יונה הנוסעת ממקום למקום)

🌐 מקום וירטואלי (שאינו ממשי): 

• "אפשר למצוא את המידע באֲתַר האִינְטֶרְנֵט של החברה"
• "אני מנסה לָתוּר (לחפש) אחר הזדמנויות עסקיות"
• "אני הייתי לפניך בַּתּוֹר" (רשימת המקומות של הממתינים) 
• "ולא תָתֻרוּ אחרי לבבכם ואחרי עיניכם " (לא תִּפְנוּ אל המקום שהלב והעין מושכים אתכם)

⚡תיכף ומיד (באותו מקום/מעמד):

• "התלמידים השיבו לשאלות הבוחן עַל אֲתָר"
• "לבנון תסיג את כוחותיה לְאַלְתָּר"
• "השחקן שכח את הטקסט, ואִלְתֵּר באופן יצירתי"

הערה:

השורשים 'אתר' ו'תור' הם נפרדים. ברם, תרגום אונקלוס (לפסוק שבראש הפוסט) יוצר ביניהם קשר: את המילה 'אתרים' הוא מתרגם 'מְאַלְּלַיָּא' שמשמעו לחפש (לתור).