על העגלון שכעס על ההלכה, ועל המבקשים "לעדכן" את התורה
זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה
מי שמבקש להתאים את התורה לרוח הזמן, דומה לאותו עגלון כועס, ששכח את התנאים שחתם עליהם מראש...
התורה איננה גמישה לפי מצב הרוח של התקופה או תנאי מזג האוויר. היא קבועה ונצחית, כמו חוק טבע שאין לשנותו.
כפי שנאמר: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" – חוק שאין לשנות, לא להוסיף ולא לגרוע.
והנה, סיפור העגלון:
פעם אחת, שכר סוחר עגלון כדי להסיעו אל היריד.
משום שהיריד לא מחכה למאחרים, הדגיש הסוחר מראש ובמפורש:
"אם נאחר מכל סיבה שהיא - איני משלם!"
השניים יצאו לדרכם בעיצומו של חורף סוער.
אך לא הכל הלך כמתוכנן:
הסוס חלה, הגלגל שקע בבוץ עמוק, ותקלות נוספות צצו בדרך.
לבסוף - הם הגיעו, אך באיחור. היריד כבר הסתיים.
הסוחר עמד בדבריו ולא שילם לעגלון אגורה.
העגלון, ממורמר, פנה אל בית הדין של הרב.
"האם אכן כך הותנה מראש?"
"כן," ענה העגלון.
"והתנאי היה תקף לכל סיבה שהיא?"
"אמת."
"אם כך," פסק הרב, "על פי דין תורה - אין הסוחר חייב לך דבר."
העגלון רתח מזעם.
"ובאיזה חודש ניתנה התורה?" שאל בזעף
"בחודש סיוון," ענה הרב.
"עכשיו אני מבין," נהם העגלון.
"אם התורה הייתה ניתנת בטבת, באמצע החורף - אולי היית פוסק אחרת…!"