חקת: פרה אדומה-מות אהרן-נחש נחשת

סיחון ועוג הענקים

בפרשת חוקת, אנו פוגשים שילוב מיוחד של הלכות טהרה עמוקות, לצד אירועים דרמטיים, שהתרחשו בשנה הארבעים למסע במדבר: פרה אדומה, מות מרים ואהרון, מי המריבה, מלחמות, ניסים - וסיום ההכנות לקראת הכניסה לארץ.
בפוסט זה - סיכום תמציתי של הנושאים המרכזיים בפרשה.

פרה אדומה

מי שנטמא בטומאת מת, ורוצה להיכנס למקדש או לאכול קֹדֶשׁ, חייב לעבור הליך טהרה באפר פרה אדומה (מלבד הטבילה במקווה).

אפר זה אינו מצוי בידינו כיום, ולכן אסור לנו לעלות להר הבית.

לאורך תקופת 2 בתי המקדש, הוכנו בסה"כ 9 פרות אדומות. את העשירית יכין המשיח.

רוצים לדעת איך מכינים את אפר הפרה? עיינו בפוסט פרשת חקת 👈 המחשה 

מי מריבה

בשנת ה-40 למסע בני ישראל במדבר - מתה מרים.
היה זה בקָדֵשׁ שבמדבר צִין (לא קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ שממנה יצאו המרגלים).

בעקבות זו, נסתלקה באר המים שהופיעה (מלכתחילה) בזכותה.

בעקבות צימאון העם, ציווה ה' על משה לדבר אל הסלע שיוציא את מימיו, אבל משה היכה בו.
הסלע נתן מימיו והעדה רוותה את צימאונה.

ברם, מאחר שמעשה ההכאה מִעֵט מגודל הנס - נענשו משה ואהרן שלא ייכנסו לארץ הטובה.

סירוב אֱדוֹם

משה ביקש רשות ממלך אדום לעבור בארצו אל ארץ כנען, אך הלה סירב ואף גייס חַיִל כבד.

לכן, נאלץ ישראל להאריך דרכו, ולָסֹב את אדום שמדרום לכנען, ולהיכנס לארץ מצד מזרח.

ראו עוד בפוסט פרשת חקת 👈 כאן מעיינים.

פטירת אהרון

בשנת ה-40 למסע בני ישראל במדבר - מת אהרון.
היה זה בהֹר הָהָר (הר כמו תפוח קטן העומד על הר גדול) בגבול אדום.
אלעזר בנו התמנה כהן גדול.

אהרון היה אוהב שלום, ולכן כל העדה ביכתה את מותו.
בעקבות מותו, נסתלקו ענני הכבוד שהופיעו (מלכתחילה) בזכותו, והעם "נחשף" לאויב (ראו להלן).

מלחמת הכנעני

עמלק בא ונלחם בעם (שחש חסר הגנה בעקבות הסתלקות ענני הכבוד).

במערכה הראשונה, לקח עמלק מישראל שפחה אחת, בשבי, אך לאחר שהעם התפלל לה' - ניצח.

נחש הנחושת

בשל סירוב מלך אדום להרשות לישראל לעבור בגבולו, ומפאת אריכות הדרך, עָיְיפָה נפש העם, והם התלוננו על חדגוניות המן שניתן להם.
כעונש, שלח בהם ה' - נחשים שנשכום.

בעקבות תפילתו, נצטווה משה, לשאת נְחַשׁ נְחֹשֶׁת על נס (תורן) גבוה. החולים הביטו בנחש הנחושת - ובתוך כך ברקיע - ונרפאו.

נס נחל ארנון

בעקבות סירוב המעבר בארץ אדום, הטו ישראל את דרכם לכיוון ארץ מואב שבמזרח, והצפינו אל נחל ארנון - המשמש גבול בין מוֹאָב (שבדרום) לארץ סִיחוֹן (שבצפון).

נחל ארנון מתפתל בין רכסי הרים. האמוריים, תכננו לתקוף מגובה הרכס את העם העובר בַּגַּיְא. ה' קרב את הרכסים זה לזה, באופן שהבליטות שבעבר האחד, נכנסו לשקעים שבעבר האחר, ומחצו
את החיילים המסתתרים במערות (בשקעים).

סִיחוֹן ועוֹג

משה פנה למלך סיחון וביקש ממנו רשות מעבר לארץ כנען. 
הלה סירב ואף פתח נגדם במלחמה.
ישראל ניצחו וכבשו את ארצו.

משם, הצפינו ישראל אל הבשן - ארצו של עוֹג, פתחו נגדו במלחמה וכבשו גם את ארצו.

---

בכך נחתם שלב משמעותי במסע המדברי של עם ישראל, רגע לפני הכניסה לארץ.