קורח: הציצית, התכלת והמחלוקת

כששאלות על תכלת ומזוזה הופכות לקריאת תיגר על התורה

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש "במדבר רבה"

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן?
"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת".

קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה:

"טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית?"
אָמַר לוֹ: "חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית".
אָמַר לוֹ קֹרַח: "טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ?"

"בַּיִת מָלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה?"
אָמַר לוֹ: "חַיָּב בִּמְּזוּזָה".
אָמַר לוֹ: "כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת?"

אָמַר לוֹ: דְּבָרִים אֵלּוּ - לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶן, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָן.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "וַיִּקַּח קֹרַח", אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא לָשׁוֹן פְּלִיגָא, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ.

מִיָּד צִוָּה וְעָשׂוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים טַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת וְנִתְעַטְּפוּ בָּהֶן אוֹתָן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁקָּמוּ עַל משֶׁה.
עָמַד קֹרַח וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה, וְנִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת.
בָּאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִטֹּל מַתְּנוֹתֵיהֶם - חָזֶה וְשׁוֹק, עָמְדוּ כְּנֶגְדָן, אָמְרוּ לָהֶן: "מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִטֹּל כָּךְ? לֹא משֶׁה? לֹא נִתֵּן כְּלוּם! לֹא דִּבֵּר הַמָּקוֹם כָּךְ.

בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת משֶׁה, הָלַךְ לְפַיְסָן, מִיָּד עָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

המדרש פותח בשאלה:
מה נאמר מיד לפני פרשת קורח, בסוף הפרשה הקודמת?
"ועשו להם ציצית".

על הרקע הזה קפץ קורח ופנה אל משה בשאלה מתגרה:
טלית שכולה עשויה תכלת – האם היא פטורה ממצוות ציצית?

משה השיב:
לא. גם טלית כזו חייבת בציצית.

אמר לו קורח בלגלוג:
אם כך, טלית שכולה תכלת אינה פוטרת את עצמה,
אבל ארבעה חוטים של תכלת כן פוטרים אותה?!

המשיך קורח ושאל:
בית שמלא ספרי קודש – האם הוא פטור ממזוזה?

משה ענה:
לא. גם בית כזה חייב במזוזה.

אמר לו קורח, שוב בלעג:
כל התורה כולה, שיש בה מאתיים שבעים וחמש פרשיות,
אינה פוטרת את הבית ממזוזה,
ופרשה אחת בלבד, הכתובה על קלף קטן – כן פוטרת את הבית?!

ואז אמר קורח למשה במפורש:
הדברים שאתה אומר לנו – לא נצטווית עליהם מפי ה’.
אתה ממציא אותם מליבך.

על כך נאמר בפסוק: “ויקח קורח” –
אין “ויקח” אלא לשון של מחלוקת, שכן ליבו של קורח נלקח הצידה.

מיד פקד קורח על אנשיו, והם הכינו מאתיים וחמישים טליתות יוקרתיות, כולן תכלת.
אותם מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות שהתייצבו נגד משה נתעטפו בטליתות הללו.

קורח עמד וערך להם משתה, וכולם ישבו עטופים בטליתות התכלת.
במהלך המשתה באו בני אהרן ליטול את מתנות הכהונה המגיעות להם – החזה והשוק.
עמדו אנשי קורח מולם ואמרו: מי ציווה אתכם לקחת כך? משה? לא ניתן לכם כלום! כך לא דיבר ה’!

הדברים הובאו לידיעת משה - והוא הלך אליהם כדי לפייס, אך הם עמדו מולו בעזות פנים.