קורח: פואמה על תבונה נשית שקטה

און ישן בנחת - עת בוא השועלים לפתותו

חכמה, תושייה ונאמנות מול סערת מרד קורח

אוֹן בֶּן פֶּלֶת - אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ (מדרש)
אִישׁ עֶקְרוֹנוֹת הוּא בֶּן פֶּלֶת,
מִמּוֹבִילֵי מַהְפֵּכַת הַשִּׁוְיוֹן.
אַךְ לִבּוֹ, מָלֵא הוּא תּוֹחֶלֶת,
לִנְגֹּס בַּשְּׂרָרָה, בַּשִּׁלְטוֹן.

לְצַוּוֹת, לְעַצֵּב לְהַשְׁפִּיעַ,
לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה עוֹד מוּבָל.
לַעֲמֹד מוּל הָמוֹן מֵרִיעַ,
כֻּלָּם אָמְרוּ לוֹ תּוּכַל.

וְרַק אִשְׁתּוֹ מִכֻּלָּם יוֹדַעַת,
מַכִּירָה אֶת אִישָׁהּ הַנִּבְהָל.
הֵן מִיּוֹם שֶׁקִּדְּשָׁהּ בְּטַבַּעַת,
גּוֹנְנָה עַל קָטָן מְגֻדָּל.

אָז מָה אִם יֹאמְרוּ כֻּלָּם,
'נִצַּל בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ'?
הֵן זֶה כָּל חֶלְקָהּ בָּעוֹלָם,
נֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ.

וְגַם הַפַּעַם אָסְפָה חֶרְפָּתָהּ,
וּכְבוֹדָהּ הִשְׁלִיכָה מִנֶּגֶד.
יוֹשְׁבָהּ בַּחוּץ וְסֹרְקָה,
שֵׂעָר פְּרוּם-אֶגֶד.

וּכְבוֹא הַשּׁוּעָלִים אֶל בֵּיתָהּ,
לְהוֹבִיל אֶת מַנְהִיגָם.
רָאוּ הֵם פֵּרוּעָהּ,
וְהַסֹּמֶק עָלָה בְּלֶחְיָם.

וְהִיא, חָזְרָה אֶל הַשַּׁעַר,
וְגַם סָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת.
בַּחוּץ יֵהוֹם הַסַּעַר,
יָשֵׁן אוֹן בֶּן פֶּלֶת...

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר