כרטיס ביקור (ראה) - מצוות לקראת מעבר הירדן והכניסה לארץ

 

במסגרת ההכנות לכניסה לארץ:

👈מעמד הברכה והקללה

בפרשה הקודמת, פורטה הברכה להולכים בדרך הטובה, והקללה להולכים ברעה.
בפרשתנו, מצווה התורה על ישראל, לערוך את מעמד הברכה והקללה על ההרים גריזים ועיבל, מיד בבואם לארץ, ואף מציינת במדויק את מיקומם הגיאוגרפי של ההרים הללו.
להלן בפרשת כי תבוא, יבוא הפירוט המדויק של אופן ביצוע המעמד.
המעמד נעשה ע"י יהושע כמוזכר בספר יהושע

👈מצוות במסגרת כיבוש הארץ

1. עבודה זרה:
• לאבד את שרידי העבודה הזרה - שעל ההרים ותחת עֲצֵי הָאֲשֵׁרָה.
• לאבד את זיכרון העבודה הזרה, ולכנות כל אתר פולחן בשם גנאי.
  לדוגמא, האתר "עֵין-כֹּל" ייקרא "עֵין-קוֹץ".
• אך מנגד, היזהר שלא למחוק את שם ה'.
• זכור תמיד את הסיבה להכחדת עמי כנען, והיזהר שלא לעשות כמעשיהם.
2. בשר קָדָשִׁים (בהמה המיועדת לקרבן):
• מהכניסה לארץ, ובשל הפיזור הגיאוגרפי של האוכלוסייה וריחוקה מהמשכן,
  מותר לכל מי שהתנדב קרבן שלמים - להקריבו על מזבח פרטי שיבנה בחצרו.
  מזבח פרטי זה נקרא "במת יחיד".
• אבל, את קרבנות החובה הפרטיים (כגון חטאת או מעשר בהמה), 
  וכן כל קרבנות הציבור (כגון תמידין ומוספין) - חובה להקריב רק על מזבח ציבורי, שייבנה במקום שיבחר ה'.
  מזבח ציבורי זה נקרא "במת ציבור".
• בסמיכות למזבח הציבורי:
  יאכל כל איש מישראל - את פירות המעשר-שני שלו.
  יאכל כל כהן - את פירות הביכורים שיקבל.
3. בשר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין (בהמה המיועדת לקרבן, שנפסלה):
• אם הִקְדַּשְׁתָּ בהמה לקורבן, אך קודם שהספקת להקריבה, נפל בה מום,
  עליך לפדות אותה על בהמה אחרת.
• את הבהמה האחרת - שהתקדשה במקומה - תקריב.
• את הבהמה המקורית - שקדושתה פגה - רשאי אתה לאכול.
  רשאי - ואפילו בשעה שאתה טמא.
  רשאי - את בשרה - אך לא את דמה.
  רשאי - בכל מקום - אפילו מחוץ לירושלים.
4. בשר חֻלִּין (בהמה שלא הוקדשה לקרבן):
• בתקופת המדבר, אם חשק אדם לאכול בשר בהמה, היה עליו להביאה כקרבן שלמים.
  (בשר השלמים מתחלק בין אש המזבח, הכוהנים, והבעלים)
  ברם, מהכניסה לארץ, יורשה כל אחד לאכול בעירו את בשר הבהמות שאינן קורבנות.
• עם זאת, נותרו כמה מגבלות:
• חובה לשחוט את הבהמה כהלכה.
  (הלכות השחיטה לא נכתבו בתורה אבל נאמרו למשה במסגרת תורה שבעל-פה)
• אסור לאכול את הדם והַחֵלֶב (דומה לשומן)
• אסור לאכול איבר מן החי (בשר שנתלש כאשר הבהמה הייתה בחיים).

👈נביא שקורא לעבוד עבודה זרה

אסור לשמוע לו, ואפילו אם הוא יספק הוכחות מופלאות לדבריו. 
עליך להמיתו.
קרא עוד בפוסט כאן מעיינים (ראה) - האם לשמוע לנביא האומר לעבור על דברי התורה?

👈מסית ומדיח

אם מישהו יפתה אותך לעבוד עבודה זרה, ואפילו אם לא התפתית, הרי הוא נחשב "מסית".

אל תכסה (תחפה) עליו. עליך למסור אותו לסקילה בבית הדין.

מצווה עליך להיות הראשון שמתחיל בסקילתו.

כל זאת, אפילו אם הוא קרוב משפחה שלך (אח, בן, אב!!!).

👈עִיר הַנִּדַּחַת

עיר אשר רוב/כול תושביה, התפתו לעבודה זרה,
וזאת בעקבות דברי פיתוי של אנשים מתוכה,
תוכרז כעיר הנדחת.

עליך לברר לעומק את נכונות השמועה, ואם היא נכונה:

1. עליך להרוג את כל עובדי העבודה הזרה, נשותיהם וילדיהם.
2. עליך לערום את כל רכוש העיר ברחבת (מגרש) העיר, ולשרוף אותו.
   אל תיקח מהרכוש מאומה.

👈קדושת האיש הישראלי

1. הֵרָאֵה במיטבך. אל תשרוט את גופך ואל תתלוש את שערותיך מרוב צער על קרובך שמת.
2. הימנע מאכילת תועבה - כגון בשר שהתבשל בחלב.
3. מהבהמות 🐄, מותר לאכול רק את זו:
   שמַפְרִיסָה פַּרְסָה - דהיינו, שכף רגלה סדוקה בכל עובי (גובה) כף הרגל.
   וגם מַעֲלָה גֵּרָה - דהיינו, שלועסת את מזונה באופן חלקי, ובשלב מאוחר יותר מחזירה אותו מקיבתה אל פיה לצורך לעיסה נוספת.
4. מהדגים 🐟, מותר לאכול רק את זה:
   שיש לו סְנַפִּיר - דהיינו צמד זנבות צדדיים (כמו כנפיים) המשמשים לשחייה.
   וגם קַשְׂקֶשֶׂת - דהיינו עורו מכוסה בקליפות קְרוּמִיּוֹת נוקשות.
5. מהעופות 🐓, מותר לאכול את כל מי שאינו ברשימה הבאה:
   נֶּשֶׁר, פֶּרֶס, עָזְנִיָּה, רָאָה, אַיָּה, דַּיָּה, דָּאָה, עֹרֵב, בַּת יַּעֲנָה, תַּחְמָס, שָּׁחַף, נֵּץ, כּוֹס, יַּנְשׁוּף, תִּנְשָׁמֶת, קָּאָת, רָחָמָה, שָּׁלָךְ, חֲסִידָה, אֲנָפָה, דּוּכִיפַת ועֲטַלֵּף.
   כל יתר העופות - מותרים באכילה.
   (בשל העובדה שלא כולם בקיאים בזיהוי המינים האסורים שברשימה, נתנו חכמים בתלמוד  כמה סימני טהרה בעופות.)
6. אסור לאכול גם את שרץ העוף (מעופפים נמוכים ושטוחים).
   כגון: זבוב , דבורה 🐝 ופרפר 🦋).
7. ואפילו בהמה ועוף טהורים, אם מתו מעצמם (ללא שחיטה) - הם נְבֵלָה, ואסור לאוכלם.
   את הנבלה מותר למכור לגוי או לְגֵר תּוֹשָׁב.
   (גר תושב הוא גוי שגר בארץ ישראל, אחרי שהתחייב לשמור את שבע מצוות בני נוח.)

👈תרומות ומעשרות

1. את היבול של כל שנה עליך לְעַשֵּׂר בנפרד.
2. בכל מחזור שמיטה, יש שבע שנים.
• בשנים 1,2,4,5 (סימן "אבדה"):
  תיתן תרומה לכהן,
  מעשר ראשון ללוי,
  מעשר שני (ראה להלן) תאכל בעצמך בירושלים.
• בשנים 3,6 (סימן "גו"):
  תיתן תרומה לכהן,
  מעשר ראשון ללוי,
  מעשר נוסף לעני (במקום מעשר שני).
• בשנה 7 (שמיטה) - לא נותנים תרומות ומעשרות.
3. מעשר שני:
   הַפְרֵשׁ עשירית מפירותיך, והעלה אותם לירושלים, ותאכלם שם.
   אבל, אם אתה גר רחוק (והפירות עלולים להרקיב בדרך), או אם משקל הפירות רב,
   תוכל לפדות (לחלל) את קדושת הפירות על מטבעות.
   בכסף תקנה דברי מאכל, ותאכלם בירושלים.  
4. בִּעוּר מעשרות:
   אם נשארו לך בבית, תרומות ומעשרות שלא הספקת לתת/לאכול, אזי:
   חובתך במהלך שנה ג' לשמיטה, לבער (להוציא) את התרומות והמעשרות של שנים א-ב-ג.
   חובתך במהלך שנה ו' לשמיטה, לבער (להוציא) את התרומות והמעשרות של שנים ד-ה-ו.

👈שמיטת כספים

מלבד האיסור לעבוד את האדמה בשנת השמיטה,
הרי שאם הלווית כסף ליהודי, ותאריך הפירעון נקבע לאחר שנת השמיטה,
אזי שנת השמיטה פוטרת את הלווה מתשלום החוב.

אמרה תורה:

1. יודעת אני שבשל כך, עלול אתה להימנע מלהלוות כסף בהתקרב השמיטה.
   אל תעשה כך!
2. יודעת אני שאתה חושש להפסד כספי.
   אל דאגה!
   אני מבטיחה שהוויתור הזה יביא לך עושר, וכל הגויים יבקשו ממך הלוואות בריבית קצוצה.
3. וגם, הקפד לתת צדקה לעני, כי גלגל סובב בעולם, וגם אתה עלול להיות עני...

הערה:

ברבות השנים, נחלשה אמונת האנשים בה', והם נמנעו מלהלוות כסף בסמוך לשמיטה. 
ראה זאת הלל הזקן (נשיא ישראל), ותיקן לעשות פרוזבול. ראה בפוסט:
תמונה אחת שווה... (ראה) - שמיטת כספים

👈זכויות עבד עברי

אם קנית עבד עברי שנמכר בבית הדין:
(ישראלי שגנב כסף ואין לו להחזיר, בית דין מוכרו לעבדות, והתשלום נועד לכיסוי נזק הגניבה).

1. עליך לשחררו כעבור שש שנים מיום קנייתו.
2. ביום שחרורו, עליך לתת לו מענק מכובד.
3. אם העבד מסרב לצאת בתום שש השנים (כי טוב לו אצלך),
   רְצַע (נַקֵּב) את אזנו, והמשך להחזיק בו עד שנת היובל.

👈בכור בהמה טהורה

אם בהמתך הטהורה (פרה, כבשה, עז) המליטה בכור זכר, תן אותו לכהן.

הכהן, יקריב אותו לקרבן בירושלים, ויאכל את בשרו.

אבל, אם נפל מום בבכור - רשאי הכהן לאוכלו (את הבשר - ללא הדם) כְּחֻלִּין בכל מקום.

הוא אפילו לא צריך לפדות אותו (כמו שצריך לעשות בפסולי הַמְּקֻדָּשִׁין - ראה לעיל).

אסור להעביד את הבכור, ולא לגזוז את צמרו. ואפילו אם הוא בעל-מום.

הקרבתו כקרבן או אכילתו כְּחֻלִּין תיעשה בתוך שנתו הראשונה.

👈שלש רגלים

1. חג הפסח:
• בסוף חודש אדר, בית הדין הגדול בודק 🔍 האם כבר הגיע האביב?
  אם לא, הוא מְעַבֵּר את השנה באמצעות הוספת חודש אדר שני.
  (ראה גם בפוסט יש לי מושג (ראה) - למה עושים שנה מעוברת)
• לפני חצות יום י"ד בניסן (ערב פסח), הפסק לאכול ולהשהות חמץ ❌🍞.
• אחרי חצות יום י"ד בניסן, הקרב (שחוט) 🔪 את קרבן הפסח בירושלים.
• בליל ט"ו בניסן (כניסת החג), אכול את הקרבן 🥩. סיים לאכול לפני אור הבוקר.
• החג 🕯️ (כמו גם איסור החמץ) נמשך שבעה ימים (ט"ו - כ"א בניסן).
• במוצאי החג הראשון (כלומר בליל ט"ז בניסן), עליך ללון 🛏️ בירושלים.
  רק למחרת בבוקר (ביום הראשון של חול המועד) רשאי אתה לשוב 🚗 לביתך.
• באותו בוקר (ט"ז בניסן) יקריבו הכוהנים את מִנְחַת העומר. זו מנחת שְׂעוֹרִים 🌾.
• היום השביעי (כ"א בניסן), הנו "יום-טוב" (כמו היום הראשון).
  בשניהם אסור לעשות מלאכה 🛠️. 
2. חג השבועות:
• ממועד הקרבת העומר (ט"ז בניסן), תספור שבעה שבועות 📆 (49 יום).
• ביום החמישים 5️⃣0️⃣ תחוג את חג השבועות.
• בחג, תקריב קרבנות בירושלים וְהַזְמֵן נזקקים לסעודה 🍲.
  וכך אמרה התורה:
  אם, אתה תזמין את ארבעת הנזקקים "שלי": הלוי, הגר, היתום והאלמנה,
  אז, אני אֲשַׂמֵּחַ את ארבעת האנשים "שלך": בנך, בתך, עבדך ואמתך.
3. חג הסכות:
• יחול בְּשִׁלְהֵי הקיץ, בזמן שאוספים את החיטה והיין 🍷.
  (גרגרי החיטה הושארו - במשך כל הקיץ - בגורן להתייבש בשמש ☀️ העזה. היין הושאר לתסיסה בבור היקב.)
• החג 🕯️ נמשך שבעה ימים (ט"ו-כ"א בתשרי).
• בפסולת האסיף (ענפים ושיבולים 🌿) תשתמש לסיכוך סוכתך.
• בחג, תקריב קרבנות בירושלים וְהַזְמֵן נזקקים לסעודה 🍲 כנ"ל.
• יש דגש מיוחד על הצורך לשמוח 😊 בחג זה.
4. בכל שלש הרגלים:
• תעלה לרגל, אתה ובניך הזכרים.
• תביא אתך את הנדרים והנדבות שהתחייבת במהלך השנה.
• תביא קרבן עוֹלַת רְאִיָּה כהודאה על שזכית להראות את עצמך לפני ה'.
• תביא קרבן שַׁלְמֵי חֲגִיגָה לכבוד החג.
• תביא קרבן שַׁלְמֵי שִׂמְחָה על מנת להרבות בשמחה.