חתימה או פתיחה? – המחלוקת על "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה"
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל
רש"י - בפירושו על הפסוק - כתב מילת הסבר אחת: וגו'.
מה פשר הדבר?
ובכן,
בדרך כלל, מבטאות מילים אלו את "חתימת" הנושא הקודם.
לדוגמא:
הפסוק "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כ"ג מד) החותם את פרשת המועדים.
האם גם כאן הכוונה לחתימת הדברים שנאמרו בפרשת נצבים הקודמת?
ואמנם,
לדעת "בכור שור" - הפסוק הזה חותם לא רק את פרשת נצבים, אלא את כל חומש דברים.
וכך כתב:
"וילך משה וידבר את הדברים האלה - בתחילת הספר אמר: אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וסיפר לנו כל הדברים, ועתה אומר שהולך משם ואמר לישראל אלו הדברים, וגם אמר להם"
הרמב"ן לעומתו רואה בפסוק זה כפתיחה לדברים הבאים ("בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" וכו'),
שכן לדעתו אין צורך כלל בחתימה מעין זו, שהרי התורה כבר ציינה שאת הדברים האמורים בפרשת נצבים אמר משה לכל העם.
כך כתב רמב"ן: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה - כַּאֲשֶׁר הִשְׁלִים כָּל דְּבָרָיו אָז הָלְכוּ כָּל הַנִּצָּבִים לְפָנָיו... וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר זֶה כִּי כְּבָר אָמַר אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם ... וְיֹאמַר הַכָּתוּב עַתָּה כִּי מֹשֶׁה הָלַךְ מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְכַבְּדָם, כְּמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִפָּטֵר מֵחֲבֵרוֹ וּבָא לִטֹּל רְשׁוּת מִמֶּנּוּ".
רש"י מציין שדעתו נוטה לפירוש הרמב"ן:
"וגומר" - הוי אומר פסוק זה הנו פתיחה לבא אחריו ולא חתימה למה שלפניו.
כך מילה מקוצרת אחת של רש"י – 'וגו'' – מתמצתת מחלוקת רחבה בין פרשנים, ומלמדת איך לפעמים פירוש קצר פותח עולם שלם של הבנה.