בית המדרש (וילך) - למה בכה אגריפס המלך?

מעמד הַקְהֵל - פרשת המלך

"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת"

פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד?

מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג (במוצאי חג ראשון של סוכות, כלומר, בלילה שלפני היום הראשון של חול המועד), בַּשְּׁמִינִי, בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית (בסוכות של השנה השמינית - זו שבאה אחרי שנת השמיטה. במילים אחרות - בסוכות, פעם בשבע שנים), עוֹשִׂין לוֹ (למלך) בִּימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה (בעזרת נשים שהייתה  בבית המקדש), וְהוּא (המלך) יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד" וְגוֹ'.

חַזַּן הַכְּנֶסֶת (השַׁמָּשׁ) נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה (שנכתב ע"י משה רבנו בעצמו), וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת (גַּבַּאי).
וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ.
וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל (את ספר התורה), וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב (קורא מתוכו כשהוא יושב - בגלל כבוד המלך).

אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ (שהיה מוצאו מגֵּרִים ולא היה יהודי במקורו) עָמַד וְקִבֵּל וְ(גם) קָרָא עוֹמֵד (כדי לכבד את ספר התורה), וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים (על כך).

וּכְשֶׁהִגִּיעַ (אגריפס המלך) לְ(פסוק) "לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" (פסוק שאוסר להעמיד מלך שאינו ממוצא יהודי שורשי), זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת (על כך שהוא עצמו, בעצם אינו ראוי למלכות).

אָמְרוּ לוֹ (כל הנוכחים): אַל תִּתְיָרֵא, אַגְרִיפַּס! אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה.

(וסיפרו על כך חכמים, שאמירה זו נבעה משום "שלום המלכות". ועוד הוסיפו ואמרו, שבאותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל [הכוונה לישראל, אלא שדיברו חכמים בלשון סַגִּי נָהוֹר] כלייה, מפני שהחניפו לו לאגריפס.)

(מעובד עפ"י המשנה במסכת סוטה)