דברים פרק א פסוק טו
מקרא:
וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם
אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים
וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם
שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים
לְשִׁבְטֵיכֶם
ופירושו:
[רקע: כשעמדתם להיכנס לארץ, הייתם רבים ככוכבים - עד שקשה היה לי להנהיגכם לבדי]
לקחתי בעצת יתרו את האנשים החשובים שבשבטיכם,
אנשים שאתם בעצמכם בחרתם מפני היותם חכמים וידועים,
ומיניתי אותם להנהיג אתכם:
דיין לכל 1000 איש, דיין לכל 100 איש, דיין לכל 50 איש, דיין לכל 10 איש ושוטרים לאכיפת הדין.
הדיינים והשוטרים באו מכל השבטים וייצגו את כולם.
דברים פרק א פסוק טז
מקרא:
וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר
שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם
וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק
בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו
וּבֵין גֵּרוֹ
ופירושו:
וכך אמרתי אז לדיינים:
הקשיבו בסבלנות לכל תביעה בין אנשים,
ותשפטו ביושר בכל ריב שמתעורר
ביו איש לרעהו
או בן איש למי שגר אצלו (כגון שוכר דירה).
דברים פרק א פסוק יז
מקרא:
לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט
כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן
לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ
כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא
וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו
ופירושו:
היזהרו מלהחשיב ולכבד את אחד הצדדים יותר מהצד השני.
שמעו את דברי האדם הפשוט כמו שמקשיבים לאדם חשוב.
אל תפחדו לתת פסק דין אפילו אם מי מהצדדים הנו תקיף או אלים.
כי רצונו של ה' הוא במשפט צדק - ואין לכם סמכות להטות אותו.
ואם יהיה דבר שלא תדעו לפסוק בו - תשאלו ותתייעצו עמי.