שופטים: חוק מלכי ישראל

 

דברים פרק יז פסוק יד:

מקרא:

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ

וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ

וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי

ופירושו:

לאחר שתיכנסו לארץ ישראל,

וגם תסיימו את כיבושה, וגם תסיימו את תהליך חלוקתה לנחלות,

אזי מצווה עליך - עם ישראל - להתכנס ולמנות עליך מלך. 
[וכאן, סטה לרגע הפסוק מעצם הציווי, וְנִבֵּא באופן עגום את העתיד להיות. וכאילו אמרה התורה: ברם, למרות שאני עצמי מצווה עליך להמליך מלך, יודעת אני, שביום שאכן תבקש מלך (כפי שאכן יקרה בימי שמואל הנביא), לא יהיו כוונותיך טהורות כפי שאני מצפה ממך, אלא רצונך במלך יהיה בגלל שאיפתך להידמות ליתר גופי הארץ שמסביב לך. וחבל שכך...]

דברים פרק יז פסוק טו:

מקרא:

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ

מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ

לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא

ופירושו:

ובכן, הכתר לך את המלך שעליו יצביע נביא ה'.

ברם, אם לא תהיה זכאי להוראה נבואית שכזו - בחר לך אתה בעצמך את המלך.

ויחד עם זאת - גם במצב כזה - אסור לך להכתיר אדם שאינו יהודי (ואפילו אם התגייר).

דברים פרק יז פסוק טז:

מקרא:

רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים

וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד

ופירושו:

כעת, עוברת התורה לדבר על ההגבלות המוטלות על המלך:

א) אסור לו להחזיק בסוסים רבים, מעבר לדרוש למרכבתו ולצבאו.

והסיבה:
כי מצרים היא יצואנית הסוסים המובחרים, והסחר מולה, מחייב לשלוח אליה נציגים כדי לנהל את העסקאות, ודבר זה (דהיינו הגירת הנציגים אל מצרים), מנוגד להוראת ה'.
כי בצאת ישראל ממצרים, אמר להם ה' "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם".

דברים פרק יז פסוק יז:

מקרא:

וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ

וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד

ופירושו:

ב) ואסור לו לשאת נשים רבות (חכמים התירו לו לשאת עד 18 נשים).
והסיבה:
כי ריבוי הנשים יגרום לו ללכת אחרי תאוות ליבו, ובכך יסור לבבו מה'.

ג) ואסור לו לאגור אוצרות כסף וזהב מעבר לדרוש לאחזקת השלטון והצבא.
והסיבה:
כי החמדנות עלולה להביא אותו ללחוץ ולדחוק את נתיניו ולהטיל עליהם מיסים כבדים.

דברים פרק יז פסוק יח:

מקרא:

וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם

ופירושו:

ומיד לאחר שיתמנה לשבת על כיסא המלכות, חובה עליו לכתוב לו שני ספרי תורה, המהווים תעתיק זהה של ספר התורה שהפקיד משה רבנו למשמרת בידי הכוהנים והלווים.

דברים פרק יז פסוק יט:

מקרא:

וְהָיְתָה עִמּוֹ

וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו

לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם

ופירושו:

ובעוד שאת ספר התורה האחד (מתוך השניים), יאחסן בספריה המלכותית,

הרי שאת הספר השני, יהיה עליו לשאת עמו תמיד (כמו שהוא נושא את כתרו),

ולקרוא בו בכל עת, כדי שילמד להתיירא מה' ולקיים את המצוות.

דברים פרק יז פסוק כ:

מקרא:

לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו

וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול

לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל 

ופירושו:

ההגבלות והצווים האלו הוטלו עליו כדי:

1. למנוע ממנו לטפח רגש גאווה על אחיו היהודים
2. להתמיד בדרך ה' ללא סטיות, ולהישמע אפילו לציווי קל של נביא ה'.
3. ובזכות זה, תתמיד מלכותו ואף תעבור בירושה לבנו (אם בנו אכן מתאים למלכות).