כי תבוא: התורה לישראל כמים לדגים

המשל על השועל והדגים

וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון מדרש תנחומא

פַּעַם אַחַת, גָּזְרוּ שְׁמָד, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה.

הָלַךְ ר' עֲקִיבָא, יָשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה. בָּא וּמְצָאוֹ פָּפּוּס בֶּן יְהוּדָה. אָמַר לוֹ: 'רַבִּי, הֲרֵי אַתָּה מִסְתַּכֵּן בְּעַצְמְךָ, שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ". אָמַר לוֹ ר' עֲקִיבָא: 'אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל.

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְשׁוּעָל שֶׁהוֹלֵךְ עַל גַּב הַנָּהָר. רְאֵה שָׁם דָּגִים. אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ לָכֶם אֶצְלִי, וְאַטְמִין אֶתְכֶם בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, וְאַל תִּתְיָרְאוּ. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא פִּקֵּחַ שֶׁבְּחַיּוֹת? אֵין אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ! כָּל חַיֵּינוּ אֵינוֹ אֶלָּא בַּמַּיִם, וְאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ לִילָךְ אֶל הַיַּבָּשָׁה???

כָּךְ, כָּל חַיּוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמִים". וְאַתָּה אוֹמֵר מְסַכֵּן אַתָּה בְּעַצְמְךָ?"

לְיָמִים מוּעָטִים, תָּפְשׂוּ אֶת שְׁנֵיהֶם.
אָמַר לוֹ: 'מוּטָב לְךָ שֶׁנִּתְפַּשְׂתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לִפְפוּס שֶׁנִּתְפַּשׂ עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים'.

לְיָמִים, כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אֶת ר' עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ מְסָרְקִין אֶת בְּשָׂרוֹ, וְהוּא קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע...

... וּמִתּוֹךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹסְרִין נַפְשָׁם עַל הַתּוֹרָה וְעַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה לָהֶם הקב"ה בְּרָכָה בָּעוֹלָם...

... יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לִכְבֹּשׁ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה...

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

פעם אחת גזרו הרומאים שלא ילמדו תורה.
רבי עקיבא לא שעה לגזֵרה – יצא, ישב ולימד תורה ברבים.

פפוס בן יהודה, שחי באותה תקופה, פגש אותו ואמר לו:
"עקיבא, אתה מסכן את עצמך! אתה עובר על חוק המלך."

ענה לו רבי עקיבא במשל:
שועל הלך ליד הנהר וראה דגים בורחים.
שאל אותם: "למה אתם בורחים?"
אמרו לו: "מן הרשתות של בני האדם."
אמר להם השועל: "בואו אלי ליבשה, ואסתיר אתכם בסלעים."
אמרו לו הדגים: "אתה קורא לעצמך פיקח? הרי כל חיינו במים, ואם נעלה ליבשה – נמות מיד!"

כך אמר רבי עקיבא: "ישראל חיים רק בתורה, שנאמר: 'כי הוא חייך ואורך ימיך'. ואם אעזוב את התורה – אמות מיד, גם בלא גזֵרת המלך."

ימים אחדים אחר כך נתפסו שניהם – רבי עקיבא ופפוס.
אמר פפוס לרבי עקיבא: "אשריך שנתפסת על דברי תורה, ואוי לי שנתפסתי על הבלים."

כשהוציאו הרומאים את רבי עקיבא להורג, זה היה שעת קריאת שמע.
בעוד שהיו מגרדים את בשרו במסרקות ברזל – הוא היה קורא שמע ישראל בכל כוחו.

מכוח מסירות הנפש של ישראל על התורה ועל קידוש השם, מברך אותם הקב"ה בעולם הזה.
ובעתיד – ישראל יכבשו את כל המלכויות, שנאמר: "ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה."