האזינו: המוסר הכרחי לחזרה בתשובה

ההתעלמות מהסכנה הנה טיפשות

עַם נָבָל וְלֹא חָכָם

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון הרמב"ם

וּמֵהֶן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַנּוֹעֲלִים דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּפְנֵי עוֹשֵׂיהֶן - וְאֵלּוּ הֵן:

• הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר - לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, לֹא יִהְיֶה עִמָּהֶן וְאֵינוֹ זוֹכֶה עִמָּהֶן בִּזְכוּת שֶׁעוֹשִׂין.
• וְהַחוֹלֵק עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים - לְפִי שֶׁמַּחְלָקְתוֹ גּוֹרֶמֶת לוֹ לִפְרשׁ מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה.
• וְהַמַּלְעִיג עַל הַמִּצְוֹת - שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּזּוּ בְּעֵינָיו, אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶן וְלֹא עוֹשָׂן. וְאִם לֹא יַעֲשֶׂה בַּמֶּה יִזְכֶּה?
• וְהַמְבַזֶּה רַבּוֹתָיו - שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לוֹ לְדָחֳפוֹ וּלְטָרְדוֹ כְּגֵיחֲזִי. וּבִזְמַן שֶׁנִּטְרָד, לֹא יִמְצָא מְלַמֵּד וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. 
• וְהַשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת - שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחַ לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, שֶׁהַתּוֹכָחָה גּוֹרֶמֶת לִתְשׁוּבָה. שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ לָאָדָם חֲטָאָיו, וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ, חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח", "מַמְרִים הֱיִיתֶם", "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב", "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם".

וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:
"הוֹי גּוֹי חֹטֵא", "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ", "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה".
וְכֵן צִוָּהוּ הָאֵל לְהוֹכִיחַ לַחַטָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ". 

וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים הוֹכִיחוּ לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. 

לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲמִיד בְּכָל קָהָל וְקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל, חָכָם גָּדוֹל וְזָקֵן וִירֵא שָׁמַיִם מִנְּעוּרָיו, וְאָהוּב לָהֶם, שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ לָרַבִּים וּמַחֲזִירָן בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה שֶּׁשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת - אֵינוֹ בָּא לַמּוֹכִיחַ וְלֹא שׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו. לְפִיכָךְ יַעֲמֹד בְּחַטֹּאתָיו שֶׁהֵם בְּעֵינָיו טוֹבִים.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

ישנם חמישה דברים שסוגרים בפני האדם את דרכי התשובה, ואלו הם:

1. הפורש מן הציבור - בזמן שכל העם שב בתשובה, הוא איננו איתם, ולכן איננו זוכה עימם בזכות שהם עושים.

2. החולק על דברי חכמים - מחלוקתו מרחיקה אותו מהם, וכיוון שאינו נשמע להם, אינו לומד מהם את דרכי התשובה.

3. המלעיג על המצוות - ברגע שהמצוות נחשבות בעיניו לדבר בזוי, הוא מפסיק לרדוף אחריהן ואינו מקיים אותן. ואם אינו מקיים מצוות - במה יזכה?

4. המבזה את רבותיו - כמו גֵּיחֲזִי, שמרד באלישע הנביא רבו, ביזוי הרב מביא לכך שהתלמיד נדחה ונטרד. ובזמן שהוא נדחה - לא ימצא מי שילמד אותו ויורה לו את דרך האמת.

5. השונא את התוכחות - התוכחה היא הדרך שמביאה את האדם לחזור בתשובה. כשמודיעים לאדם את חטאיו ומביישים אותו, הוא מתעורר לחזור בו. לכן התורה מלאה בתוכחות: "זכור אל תשכח", "ממרים הייתם", "ולא נתן ה' לכם לב לדעת", "עם נבל ולא חכם".
   כך גם הנביא ישעיהו הוכיח את ישראל ואמר: "הוי גוי חוטא", "ידע שור קונהו", "מדעתי כי קשה אתה". וה' עצמו ציווה אותו: "קרא בגרון, אל תחסוך".

וכך עשו כל הנביאים - הוכיחו את ישראל עד שחזרו בתשובה.

לכן, בכל קהילה בישראל צריך למנות חכם גדול, זקן, ירא שמיים ואהוב על הציבור, שתפקידו להוכיח את הרבים ולהחזירם לדרך הישר. אבל מי ששונא את התוכחות - לא יפנה אל המוכיח ולא ישמע לו, ולכן נשאר תקוע בחטאיו, שנראים לו טובים ונכונים.