כי תצא: בנקאי דתי עוצר עסקה חוקית

יד אחת אוחזת בשטרות כסף, והיד השנייה בספר תנ"ך קטן – המחשה לדילמה בין כסף למצפון.

מה קורה כשלקוח מבקש הלוואה והמצפון אומר לעצור?

לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף

לא תמיד פשוט לעבוד בבנק, במיוחד כשמספרים עליך שאתה "מוכר כסף".
שוחחנו עם בנקאי דתי, שמסביר בפשטות מהי ריבית ולמה התורה אוסרת אותה, איך נראה יומו של אדם שומר מצוות במערכת כלכלית - ומה גרם לו להקפיא עסקה שהייתה חוקית לחלוטין.

נעים להכיר

שמי אורי כהן, בן 42, מתגורר בגבעת שמואל. נשוי ואב לשלושה.
אני מנהל סניף בנק גדול באזור המרכז, בתפקיד כבר 11 שנים. הגעתי לבנקאות אחרי לימודי כלכלה ומנהל עסקים, ותמיד משך אותי העולם הפיננסי. מצד אחד – מספרים וניתוחים; מצד שני – אנשים, חלומות, ועתיד של משפחות.

מה בעצם עושה בנקאי?

הרבה חושבים שבנקאי "סופר כסף" ו"נותן הלוואות". האמת רחבה בהרבה.
אנחנו מְלַוִּים אנשים בהחלטות כלכליות מהותיות: משכנתא לבית, הלוואה לעסק חדש, או אפילו תכנון פנסיה.
העבודה היא שילוב של מקצועיות פיננסית – ניתוח סיכונים, עמידה ברגולציה (הוראות החוק) – עם הבנה אנושית. לפעמים לקוח מבקש הלוואה, אבל אתה רואה שההחזרים עלולים למוטט אותו.

מה האנשים לא יודעים על המקצוע?

הרבה לא מבינים עד כמה הלב מעורב. זה לא "עסקה קרה".

כשזוג צעיר בא לבקש משכנתא, אני יודע שכל חתימה שלי תשפיע עליהם ל־30 שנה קדימה.

ויש גם הצד ההלכתי – כאדם דתי, אני חי עם איסור ריבית שמופיע בפרשת כי תצא: "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ". הציבור לפעמים חושב שבנקאי דתי "מסתדר איכשהו". האמת היא שיש מערכת שלמה של היתר עיסקא – מסמך הלכתי־משפטי שהופך את ההלוואה לשותפות עסקית, וכך מאפשר לפעול בלי לעבור על האיסור.

ואיך פרשת השבוע מתחברת לזה?

בדיוק כאן. התורה אומרת בפירוש: אסור לִלְווֹת בריבית מיהודי אחר. זה לא רק עניין של כסף – זה עניין של אחווה.
התורה רוצה שהכסף לא יהפוך לכלי ניצול, אלא לכלי עזרה.
כשהפסוק בפרשה מהדהד לי בראש, אני נזכר שגם אם החוק מתיר – יש גבול מוסרי שאני לא עובר.

תסביר פשוט: מהי בעצם ריבית?

במילים קלות: ריבית היא "תשלום נוסף על עצם ההלוואה".
אם אני מלווה לך 100 ₪ ואתה מחזיר 110 ₪ – ההפרש הוא הריבית.
במשכנתא זה נשמע מורכב יותר – כי זה מתפרס על שנים רבות, עם לוחות סילוקין – אבל העיקרון זהה.
כדי לא לעבור על איסור תורה, רוב הבנקים בישראל משתמשים בהיתר עיסקא כללי שמכסה את כל הפעילות.

מה למדת מהעבודה?

למדתי שהכסף הוא לא רק מספר. הוא כלי שבונה בתים – אבל גם הורס.
למדתי להסתכל על כל לקוח כעל סיפור חיים. לפעמים מאחורי בקשת הלוואה יש מצוקה אמיתית – ולפעמים חלום גדול.
והכי למדתי – שהכוח שיש לך כבנקאי הוא עצום. אתה יכול לדחוף מישהו קדימה, או להכניס אותו לבור.

רגע אישי: כשהעסקה נעצרה

היה לקוח שביקש הלוואה גדולה כדי "להרחיב עסק".
על הנייר – הכול היה חוקי. בטחונות, נתונים, אישורים.
אבל משהו לא הסתדר לי. שאלתי שאלות, והסתבר שהוא בעצם מתכנן להשתמש בכסף לכיסוי חובות הימורים.
ברמה הבנקאית – אולי מותר לי לתת. אבל ברמה המוסרית – זה היה אסון.
ביקשתי לעצור את ההליך, גם במחיר של אי־שביעות רצון הלקוח.
אותו ערב הלכתי הביתה עם שקט נפשי: לא כל עסקה שעוברת חוק – עוברת את המצפון.

ומה לגבי שכר? משתלם להיות בנקאי?

אכן, זו פרנסה מכובדת. השכר משתנה לפי דרג ותפקיד, אבל הוא מאפשר יציבות.
עם זאת, זה מקצוע תובעני – שעות ארוכות, לחץ מתמיד, ועמידה מול לקוחות לא פשוטים.
הסיפוק האמיתי הוא לא בתלוש – אלא כשמשפחה מקבלת מפתח לבית חדש, ואתה יודע שסייעת בזה.

מקרה מרגש שלא תשכח?

זוג צעיר, בתחילת הדרך, הגיע מיואש. הם רצו לרכוש דירה קטנה – אבל ההכנסה לא הספיקה.
ישבתי איתם שעות, בנינו תכנית, מצאנו מסלול משכנתא מותאם.
כשהם חזרו אחרי חצי שנה עם תינוק בידיים ואמרו "בזכותך יש לנו בית", הרגשתי שזה לא רק בנק – זה שליחות.

מילים מהעולם הפיננסי - ומה הן מזכירות לך?

  • ריבית – תזכורת שהכסף עלול להפוך לנשק.

  • משכנתא – לא "עבדות ל־30 שנה", אלא בית ומשפחה שנבנים צעד־צעד.

  • היתר עיסקא – גשר שמחבר בין הלכה למציאות, ומזכיר לי שתמיד יש פתרון יצירתי.

  • אשראי – המילה באה מלשון "אימון". בנקאות היא לא רק כסף – היא גם אמון.

📬 שאלות מהגולשים:

דני מבאר שבע שואל:
אתה לא חושש שאתה "עוזר" לאנשים להסתבך עם חובות?
תשובה:
ברור שיש סיכון. לכן אנחנו מלווים, בודקים, וממליצים בזהירות. אני תמיד אומר: הלוואה זה לא פתרון קסם – זו אחריות.

שמואל מרעננה שואל:
מה עם טעויות? קרה שנתת הלוואה שהתחרטת עליה?
תשובה:
כן. היו מקרים שהלקוח לא עמד בהחזרים. זה קשה – גם לו וגם לי. אני משתדל ללמוד מכל מקרה, כדי למנוע את הבא.

נעמי מירושלים שואלת:
מה אתה שומע בעבודה – ומה שותה?
תשובה:
שומע בעיקר רעש רקע של לקוחות וטלפונים.
שותה? קפה הפוך בבוקר, ואחר־כך מים – הרבה מים.

אבי מנתיבות שואל:
קרה שדווקא עסקה קטנה חשפה לך משהו גדול?
תשובה:
בהחלט.
בחור צעיר נכנס לבנק, ביקש הלוואה צנועה – 20 אלף ₪. על פניו, הכול תקין.
אבל תוך כדי שיחה שמתי לב שהוא מתפתל כשאני שואל "בשביל מה". בסוף נשבר ואמר: "אני חייב כסף למלווה בשוק האפור, אם לא – אשבור את המשפחה".
הבנתי שמדובר לא רק בכסף – אלא בחיים שלמים על הקצה.
הפעלתי קשרים, דיברתי עם גורמי רווחה, מצאנו דרך למחוק את החוב בעסקה חוקית דרך עמותה.
זו הייתה אולי ההלוואה הכי קטנה בספרים – אבל בשביל אותו בחור זו הייתה ישועה.
מאז אני זוכר: לא תמיד הסכום הוא מה שקובע, אלא הסיפור שמאחוריו.

📅 בשבוע הבא במדור

מה עושה מאמן קואוצ’ינג דתי כשהפסוק "והיית אך למעלה" פוגש את החיים עצמם?
איך מזהים נקודות חוזק גם אחרי כישלון, למה לא כל עלייה היא אמיתית – ואיזו טכניקה פשוטה מהתורה הוא נותן למתאמנים בדרך להצלחה.

רוצים לשאול אותו משהו? שלחו ל־parasha.week@gmail.com

🧠 חלק מהטקסט נערך בסיוע כלי כתיבה מבוסס בינה מלאכותית. אם נפלה טעות – זה כנראה הוא, לא המרואיין.

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר