נח: היונה שלא מצאה מנוח

מה ביקשה היונה - מנוחת כנפיים או מנוחת כף רגליה? שני רבדים למילה "מנוחה"

וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה

שאלה מתבקשת: האם היונה ביקשה מנוחה לכנפיה, שעייפו מהמעוף, או לכפות רגליה?

שתי משמעויות ל"מנוחה"

1. רגיעה – הפוגה מעמל
   ככתוב: "זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה" (ישעיהו כ"ח, יב).

2. ארץ – מקום ישיבה ויישוב
   בברכת יעקב ליששכר נאמר: "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה" (בראשית מ"ט, טו).
   רש"י מפרש: "ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פֵּרות".

לפי משמעות זו מובנים הדברים: היונה לא מצאה ארץ יבשה, מקום לדרוך בו ברגליה.

נקודת מחשבה

אפשר לומר שכך גם בחיים: יש מנוחה זמנית - הפוגה מהעמל, ויש מנוחה עמוקה יותר - מציאת מקום יציב ושייך, "ארץ" לדרוך בה. היונה לא הסתפקה במנוחה רגעית, אלא ביקשה את המנוחה האמיתית.