הסדנא (וזאת הברכה) - האם אפשר לוותר על הכבוד להיות העם הנבחר?

 

ילד לומד תורה בסוכה

אתה בחרתנו.

"תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"

סָבוּר אַתָּה לִהְיוֹת סְתָם אִישׁ פָּשׁוּט,

כָּזֶה, שֶׁכָּמוֹהוּ נִמְצָאִים הַרְבֵּה בַּשּׁוּק.

אֲבָל הָאֱמֶת, שֶׁהִנְּךָ אָדָם חָשׁוּק.


תּוֹהֶה אַתָּה וְשׁוֹאֵל מָה הַיִּתְרוֹן?

וַהֲרֵי כָּל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים, בְּעִקָּרוֹן?!

שְׁאֵלָה קָשָׁה שָׁאַלְתָּ - אַךְ יֵשׁ לָהּ פִּתְרוֹן.


שָׂא עֵינֶיךָ - הַבֵּט לְכָל כִּוּוּן,

הָאֱמוּנָה הִיא רֶגֶשׁ - שֶׁמְּקוֹרוֹ בְּעִיּוּן,

קַמְצוּץ יָשְׁרָהּ וְקֻרְטוֹב שֶׁל עִדּוּן.


כִּי הַיּוֹצֵר - אֶת הַכְּלָלִים הִכְתִּיב,

וְאֶת תּוֹרָתוֹ - מִכָּל הֶחְשִׁיב,

אַחַת דִּבֵּר - וְלֹא יָשִׁיב.


אִם "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע" יֹאמְרוּ בְּקוֹלָם,

אָז יֵשׁ תּוֹרָה - אָז יֵשׁ עוֹלָם,

וְאִם לֹא כֵן  - הַכֹּל נֶעֱלַם...


אָז נָכוֹן, לֹא אַתָּה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְהִבָּחֵר,

זֶה הוּא שֶׁבָּחַר בַּאֲבוֹתֶיךָ - הוּא הַיּוֹצֵר,

וּמֵאָז, אֶת הַקֶּשֶׁר הַזֶּה בִּקְפִידָה נוֹצֵר.


יָכוֹל אַתָּה לְהִשְׁתּוֹבֵב כְּמַעֲשֵׂי הַחֲטָאִים,

יָכוֹל אַתָּה אֲפִלּוּ לִקְרֹעַ אֶת הַבְּגָדִים,

אֲבָל לְעוֹלָם וָעֶד - תִּשָּׁאֵר בֵּן מְלָכִים.


אֲבָל מָה הַטַּעַם? אַתָּה שׁוֹאֵל,

מָה לִי - הָאִישׁ הַפְּרָטִי, וְלָאֵל?

כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתָּה יִשְׂרָאֵל...


אֵינְךָ מְרוֹמָם מֵהָעַמִּים בְּמֹחַ,

זֶה גַּם לֹא עִנְיָן שֶׁל רִבּוּי וְכֹחַ,

יֵשׁ כָּאן תַּבְחִין אַחֵר -  עִנְיָן שֶׁבְּרוּחַ.


תַּחֲשֹׁב עַל לוֹחֲמֵי הַסַּיֶּרֶת,

שֶׁמְּנוּחָתָם בְּכָל רֶגַע מוּפֶרֶת,

וּמַשְׂכֻּרְתָּם כְּלָל לֹא נִכְפֶּלֶת.


כֻּלָּם יוֹדְעִים - אֵין זֶה סוֹד,

שֶׁהֲכִי מְסֻכָּן לִהְיוֹת בַּחֹד,

וְלַמְרוֹת זֹאת - יָבוֹאוּ עוֹד.


כִּי הָאֲנָשִׁים הַהֵם, זָכוּ לִרְאוֹת,

לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין אֶת הַמּוֹפֵת וְהָאוֹת,

וְיֵדְעוּ שֶׁמִּבַּלְעֲדָם - הָאָרֶץ תִּמּוֹט.


לֹא נִדְרְשׁוּ לָהֶם מִלּוֹת רִצּוּי,

לֹא כָּבוֹד וְשָׂכָר - לֹא מִנּוּי וּפִתּוּי,

מִבִּפְנִים זֶה בָּא - מֵהַלֵּב הָרָווּי.


מֵרֶגַע הַלֵּדָה וְעַד יוֹם הַמִּיתָה,

נִבְחַרְתָּ וּבֻכַּרְתָּ לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ,

תָּמִיד תּוֹבִיל - בַּטּוֹבָה וּבָרָעָה.


נָכוֹן שֶׁהַדָּבָר לֹא מוּבָן הֵיטֵב,

אֲבָל זֶה פָּשׁוּט עַד כְּדֵי כְּאֵב,

כִּי בַּאֲבוֹתֶיךָ בָּחַר, וְאוֹתָם אָהֵב.

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר