כרטיס ביקור (וירא) - אברהם מכניס אורחים

מלידת יצחק ועד עקידתו.

המלאכים בבית אברהם 

בפרשה הקודמת (לך לך) למדנו שאברהם מל את עצמו בהיותו בן 99 שנה.

פרשתנו פותחת בסיפור ביקור המלאכים בבית אברהם.
היה זה ביום השלישי למילתו.
כדי למעט את תנועת העוברים והשבים - אותם היה נוהג אברהם לארח - הוציא ה' את השמש מהמעטפת שלה, וחום גדול השתרר בארץ.
העדר האורחים ציער מאוד את אברהם, ולכן שלח אליו ה' 3 מלאכים בדמות בני אדם.
אברהם אירח אותם בכבוד והכין להם סעודה גדולה.
ברם, תפקידים נוספים היו ל-3 המלאכים: 
האחד - בא לבשר לאברהם ושרה על לידת יצחק בעוד שנה.
השני - נשלח להפוך את ערי המטרופולין של סדום כעונש.
השלישי - בא לרפא את אברהם וגם להציל את לוט מסדום.

תפילת אברהם על אנשי סדום

לאחר שאברהם ליווה את המלאכים לדרכם, גילה ה' לאברהם על תכניתו להפוך את סדום.

אברהם הרחמן, ביקש מה' לסלוח ולהציל את המקום ככל שיימצאו בו חמישים צדיקים.
לאחר שה' הסכים לכך, ניסה אברהם לבקש הצלה בגין 45 צדיקים, 40, 30, 20 ואפילו 10.
אלא שלא נמצאו שם אפילו 10 צדיקים (וגם לא 9 - רש"י).

ראו עוד בפוסט כאן מעיינים 👈- וירא

הפיכת סדום

בערב הגיעו 2 המלאכים אל סדום (המלאך האחד שבא לבשר על לידת יצחק - עזב עם סיום תפקידו).

לוט, שישב אז בשער העיר - מפאת תפקידו כשופט - הזמין אותם להתארח בביתו בחשאי, שכן הכנסת אורחים נאסרה בחוק הסדומי.

תושבי המקום חשו באורחים, וצבאו בלילה על פתח הבית במטרה לפגוע באורחים, ברם, המלאכים הכו אותם בסנוורים (עיוורון).

המלאכים סיפרו ללוט ולעירית אשתו על ההפיכה המתוכננת להתרחש בבוקר, ושלחו אותו לקרוא ל- 2 בנותיו הנשואות שגרו ברחבי העיר, על מנת להציל את הבנות ואת בעליהן. אבל חתניו צחקו לשמע האזהרה.
בבית לוט היו עוד 2 בנות מאורסות, ולוט ניסה להציל גם את ארוסיהם, אלא שגם הם לעגו לאזהרתו.

בעלות השחר, החלו לוט ואשתו לצאת עם 2 בנותיו המאורסות.
לוט, שדאב על הפסד ממונו - השתהה קמעא. אז אחזו המלאכים בארבעת הניצולים והוציאום מחוץ לעיר.

הניצולים הוזהרו שלא להביט לאחוריהם לכיוון העיר, אולם אשת לוט עברה על הציווי, והפכה לנציב מלח.

5 ערים נכללו במטרופולין הנענש: סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער.
צוער - הייתה הקטנה שבהם, ונבנתה אחרונה. 4 הראשונות נבנו לפני 52 שנה, ואילו צוער לפני 51.

כאשר האיצו בו המלאכים להימלט אל ההר, חשש לוט שלא יספיק להגיע בבטחה, וביקש מהם להניח לעיר צוער (כזכור קטנה ואחרונה הייתה, ולפיכך מעשי הרשע של אנשיה לא הגיעו למידת הרשע של חברותיה).
המלאכים נעתרו לבקשתו, והשאירו את העיר צוער על כנה.

ה' המטיר אש וגופרית על 4 הערים, והפך אותן (ארבעתן "ישבו" על סלע ענק).

בנות לוט

למרות שצוער ניצלה ברגע האחרון, חשש לוט לגור בה, והעדיף להתחבא עם 2 בנותיו במערה.

הבנות דימו כי כל העולם נחרב, והסיקו כי מוטל עליהן להקים מחדש את המין האנושי.
הן השקו את אביהן לשוכרה, שכבו עימו והרו ממנו.

הבת הגדולה הולידה את בנה 'מואב' (ושמו מרמז על יצירתו מהאב). ממנו התפתח העם המואבי.
הבת הקטנה, הולידה את בנה 'בן עמי'. ממנו התפתח העם הקרוי בני עמון.

אברהם עובר מחברון לגרר

לאחר הפיכת סדום - פסקו העוברים והשבים.
הדבר ציער את אברהם והוא החליט לעקור את דירתו.
סיבה נוספת הייתה למעבר - הבושה שנגרמה לו כתוצאה ממעשי לוט ובנותיו.
וכך, לאחר 25 שנה שבהן התגורר אברהם בחברון - עקר דירתו ונדד לעיר הפלישתית גרר.

בהגיעו לגרר, הציג אברהם את שרה, כאחותו - כפי שעשה בבואם למצרים, וגם כאן - כמו שם - נחטפה האישה ונלקחה להרמון אבימלך. (אבימלך היה כינוי לכל מלכי פלישתים, כמו פרעה המצרי).

ה' העניש את אבימלך ובני ביתו בעצירת נקבים, והוא נאלץ להשיב את שרה ולפייס את אברהם.

חטיפת שרה בגרר, הייתה הניסיון השביעי, מתוך עשרת הניסיונות, שבאמצעותם ביקש ה' לבחון את אמונת אברהם בו.
על 6 הניסיונות הקודמים - ראו בפוסט 👈כרטיס ביקור - לך לך

לידת יצחק

שנה לאחר ביקור המלאכים - בהגיע אברהם לגיל 100 ושרה לגיל 90 - נולד יצחק.
אברהם מל את בנו בהיותו בן 8 ימים.
בהגיעו לגיל שנתיים - נגמל יצחק מחלב אמו, ואברהם ערך משתה גדול כהודיה לה'.

גירוש הגר וישמעאל

לאחר זמן, הבחינה שרה כי ישמעאל בן ה-17 - סוטה מדרך הישר.
הוא החל לריב עם יצחק על עתיד ירושת אברהם, וירה ביצחק חיצים - כביכול "בצחוק".
שרה דרשה מאברהם לגרש את ישמעאל ואת הגר אמו, ואברהם - חרף רצונו - נאלץ להסכים לכך בהוראת ה'.

גירוש הגר - היה הניסיון השמיני שעבר אברהם, והרחקת ישמעאל בנו מעליו - היווה את הניסיון התשיעי.

הגר המגורשת תעתה במדבר באר שבע, וישמעאל עמד למות בצמא.
מלאכי שמיים צידדו בהמתתו בצמא, שכן צאצאיו עתידים להמית את בני ישראל בצמא (בזמן חורבן בית המקדש הראשון), אולם ה' הבהיר להם כי האדם נשפט לפי מצבו הנוכחי ולא עפ"י העתיד, ולכן, שלח את המלאך להראות להגר את באר המים הסמויה. הגר השקתה את בנה, והוא ניצל.

ישמעאל התיישב במדבר פארן ועסק בשוד ובציד, והגר השיאה לו אשה מארץ מצרים.

ברית אברהם ואבימלך

אבימלך מלך פלישתים חזה בהתעצמות אברהם, ולכן בא - עם פיכול שר צבאו - אל אברהם במטרה לכרות עמו ברית שלום.

אנחנו - כך אמרו  הפלישתים - מאפשרים לך לגור בבטחה בארצנו, ובתמורה, תבטיח לנו את אי-גירוש צאצאינו היבוסים מירושלים. ואכן, כעבור שנים, בעת שכבשו ישראל את הארץ, נאלצו להשאיר בקרבם את היבוסים (עד מלוך דוד).

אברהם התווכח עם אבימלך על אודות באר המים שחפרו רועיו, וגזלוה עבדי אבימלך.
הלה הצטדק וטען שלא ידע מכך.
אברהם העניק לו 7 כבשים, כאקט המסמל את רכישת הזכויות על הבאר.

שבעת הכבשים, כמו גם שבועת הברית שכרתו - הנה המקור לשם העיר 'באר שבע' - שם נערך ההסכם.

אברהם גר בגרר במשך 26 שנים, ובסיומן, שב אל חברון.

עקידת יצחק

12 שנים לאחר ששב אברהם אל חברון, בהגיע יצחק לגיל 37, ניסה ה' את אברהם בניסיון העשירי.

הוא ציווה עליו להקריב את יצחק בנו כקרבן עולה על הר המוריה.

אברהם לא היסס לקיים את הציווי, למרות שה' הבטיחו זה מכבר, כי דור ההמשך ייוולד מיצחק (שאז טרם נשא את רבקה).

אברהם השכים קום, חבש בעצמו את חמורו, העמיס עליו את עצי העולה, ויצא אל הר המוריה עם יצחק בנו, ועם ישמעאל ואליעזר. 

ביום השלישי, בהתקרבם, השאיר אברהם את ישמעאל ואליעזר עם החמור, והוא ויצחק המשיכו אל ההר.

אברהם עקד (קשר) את יצחק על המזבח, והושיט ידו לשחוט את בנו.
ברגע זה, קרא אליו המלאך לעצור, וגילה לו כי הועמד בניסיון.
כשכר העמידה בניסיון, בורך אברהם בריבוי צאצאים.

בדרכו חזרה לחברון - שהה אברהם תקופה קצרה בבאר שבע, ושם התבשר כי מילכה גיסתו ילדה לנחור אחיו (בארם נהריים) 8 בנים. הקטן שבהם הנו בתואל - אביהם של רבקה ולבן.
פילגשו של נחור ילדה 4 בנים.

רבקה בת בתואל תינשא בבוא העת ליצחק.