השר שמסר נפשו להצלת עם ישראל
"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה"
אֵין לְךָ דָּבָר גָּדוֹל מִן הַתְּשׁוּבָה.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּרוֹמִי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל.
וְגָזְרוּ סַנְקְלִיטִין (יועצים) שֶׁל מֶלֶךְ, לוֹמַר:
מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם לֹא יִהְיֶה בְּכָל הָעוֹלָם יְהוּדִי! (חס ושלום).
וְהָיָה סַנְקְלִיטוֹ (האישי) שֶׁל (ה)מֶלֶךְ יְרֵא שָׁמַיִם.
בָּא אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְגִלָּה לוֹ אֶת הַדָּבָר, וְהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה.
אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ (יועץ) יְרֵא שָׁמַיִם: "אַל תִּצְטַעֲרוּ, מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל יְהוּדִים, עוֹמֵד לָהֶם (להצילם)".
בְּסוֹף עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים, גִּלָּה לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַדָּבָר.
אָמְרָה לוֹ: "וַהֲרֵי שָׁלְמוּ (עברו כבר) עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים"?
אָמַר לָהּ: "עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים".
וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ.
אָמְרָה לוֹ: "אֵין לְךָ טַבַּעַת? (לכל שר הייתה טבעת עם רעל - להתאבדות במקרה הצורך).
מוֹץ (תמצוץ) אוֹתָה, וָמוּת, וְסַנְקְלִיטִין (וביצוע החוק) נִטָּל (נכנס להשעיה) עָלֶיךָ (בגלל מותך) שְׁלשִׁים יָמִים אֲחֵרִים (נוספים), וְהַגְזֵרָה (בינתיים) עוֹבֶרֶת".
שָׁמַע לָהּ, וּמָץ אֶת טַבַּעְתּוֹ וָמֵת.
שָׁמְעוּ רַבּוֹתֵינוּ, וְעָלוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְהַרְאוֹת לָהּ פָּנִים (לכבד אותה ולהודות).
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (זה לזה בלשון רמז): "חֲבָל לַסְּפִינָה שֶׁהָלְכָה לָהּ וְלֹא נָתְנָה הַמֶּכֶס". כְּלוֹמַר הַצַּדִּיק הַזֶּה לֹא מָל (חבל עליו שלא הספיק להתגייר לפני מותו).
אָמְרָה לָהֶן אִשְׁתּוֹ: "יוֹדַעַת (מבינה) אֲנִי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים.
חַיֵּיכֶם (אני נשבעת ש)לֹא עָבְרָה הַסְּפִינָה עַד שֶׁנָּתְנָה מֶכֶס שֶׁלָּהּ" (לא מת לפני שהתגייר).
מִיָּד נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַקִּיטוֹן (החדר הפנימי), וְהוֹצִיאָה לָהֶן קוּפְסָה שֶׁהָיְתָה (עורלת) הַמִּילָה בְּתוֹכָהּ, וּסְמַרְטוּטִים מְלֵאִים דָּם נְתוּנִים עָלֶיהָ.
וְקָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ (את) הַמִּקְרָא הַזֶּה:
"נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה".
מַהוּ מָגִנֵּי אֶרֶץ?
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: "נַעֲשֵׂיתִי מָגֵן עֹז. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ".
לָזֶה (לשר שמסר את נפשו להצלת עם ישראל), אֲנִי נַעֲשָׂה מָגִנִּים הַרְבֵּה".
כֵּיצַד?
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", וְ(רק) אַחַר כָּךְ מָל.
וְזֶה (השר), לֹא הִבְטַחְתִּי אוֹתוֹ (כלום, ובכל זאת מל את עצמו).
מַהוּ "מְאֹד נַעֲלָה"? זֶה נִתְעַלָּה מְאֹד מֵאַבְרָהָם.
(דברים רבה)