מדרש מרגש על גוי ירא שמיים שהציל את ישראל ונכנס בברית מילה
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה
🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.
📜 לשון מדרש "דברים רבה"
אֵין לְךָ דָּבָר גָּדוֹל מִן הַתְּשׁוּבָה.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּרוֹמִי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְגָזְרוּ סַנְקְלִיטִין שֶׁל מֶלֶךְ, לוֹמַר: מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם לֹא יִהְיֶה בְּכָל הָעוֹלָם יְהוּדִי! (חס ושלום). וְהָיָה סַנְקְלִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יְרֵא שָׁמַיִם.
בָּא אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְגִלָּה לוֹ אֶת הַדָּבָר, וְהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ יְרֵא שָׁמַיִם: "אַל תִּצְטַעֲרוּ, מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל יְהוּדִים, עוֹמֵד לָהֶם".
בְּסוֹף עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים, גִּלָּה לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: "וַהֲרֵי שָׁלְמוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים"?
אָמַר לָהּ: "עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים". וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ. אָמְרָה לוֹ: "אֵין לְךָ טַבַּעַת? מוֹץ אוֹתָה, וָמוּת, וְסַנְקְלִיטִין נִטָּל עָלֶיךָ שְׁלשִׁים יָמִים אֲחֵרִים, וְהַגְזֵרָה עוֹבֶרֶת".
שָׁמַע לָהּ, וּמָץ אֶת טַבַּעְתּוֹ וָמֵת.
שָׁמְעוּ רַבּוֹתֵינוּ, וְעָלוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְהַרְאוֹת לָהּ פָּנִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "חֲבָל לַסְּפִינָה שֶׁהָלְכָה לָהּ וְלֹא נָתְנָה הַמֶּכֶס". כְּלוֹמַר הַצַּדִּיק הַזֶּה לֹא מָל. אָמְרָה לָהֶן אִשְׁתּוֹ: "יוֹדַעַת אֲנִי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים. חַיֵּיכֶם לֹא עָבְרָה הַסְּפִינָה עַד שֶׁנָּתְנָה מֶכֶס שֶׁלָּהּ". מִיָּד נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַקִּיטוֹן, וְהוֹצִיאָה לָהֶן קוּפְסָה שֶׁהָיְתָה הַמִּילָה בְּתוֹכָהּ, וּסְמַרְטוּטִים מְלֵאִים דָּם נְתוּנִים עָלֶיהָ.
וְקָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה". מַהוּ מָגִנֵּי אֶרֶץ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: "נַעֲשֵׂיתִי מָגֵן עֹז. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ". לָזֶה - אֲנִי נַעֲשָׂה מָגִנִּים הַרְבֵּה".
כֵּיצַד? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", וְאַחַר כָּךְ מָל, וְזֶה - לֹא הִבְטַחְתִּי אוֹתוֹ. מַהוּ "מְאֹד נַעֲלָה"? זֶה נִתְעַלָּה מְאֹד מֵאַבְרָהָם.
◼️
🔍 ביאור בעברית מדוברת
אין לך דבר גדול יותר מהתשובה.
מסופר על חכמינו שהיו ברומי – רבי אליעזר, רבי יהושע ורבן גמליאל.
באותם ימים גזרו יועצי המלך שבתוך שלושים יום לא יישאר בעולם אפילו יהודי אחד.
אבל יועצו האישי של המלך היה ירא שמיים. הוא בא אל רבן גמליאל וגילה לו את הגזֵרה, וחכמינו הצטערו מאוד.
אמר להם היועץ: "אל תצטערו. בתוך שלושים יום אלוקי ישראל יעמוד לימינכם ויושיע אתכם".
לאחר עשרים וחמישה ימים סיפר היועץ את הדבר לאשתו.
אמרה לו: "הרי כבר עברו עשרים וחמישה ימים, נשארו רק חמישה?"
ענה לה: "כן, עוד חמישה ימים".
אשתו, שהייתה צדקת יותר ממנו, אמרה לו: "הרי בידך טבעת עם רעל, כפי שנוהגים השרים – ליום פקודה. מצוץ את הרעל ותמות, וכך יתבטלו כל הגזרות המלכותיות לשלושים יום נוספים. בזמן הזה תעבור הגזֵרה".
שמע לה, מצץ את טבעתו ומת.
כששמעו חכמינו על כך, באו אל אשתו לכבדה ולהודות לה.
אמרו בינם לבין עצמם: "חבל על הספינה ששטה לדרכה ולא שילמה מכס" – כלומר, חבל על הצדיק הזה שלא זכה להימול ולהתגייר.
אבל אשתו ענתה להם: "אני יודעת היטב למה אתם מתכוונים. אני נשבעת לכם – הספינה לא הפליגה עד ששילמה את המכס שלה". נכנסה לחדר והוציאה קופסה ובה עורלת מילתו ותחבושות מלאות דם.
מיד קראו עליו חכמינו את הפסוק: "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה".
מהו "מגיני ארץ"? אמר הקב"ה לאברהם: "אני מגן לך" - בלשון יחיד - והרי נעשה מגן ועוז לישראל.
ולאיש הזה – השר שמסר את נפשו על עם ישראל – נעשו מגינים רבים.
ומה פירוש "מאוד נעלה"? – שהשר הזה עלה אפילו על אברהם אבינו: אברהם נצטווה תחילה בברכה ורק אחר כך נימול, ואילו הוא – מבלי שהובטח לו דבר – מל את עצמו מרצונו.