משלי המגיד מדובנא (לך לך) - ללכת עִמּוֹ אוֹ אִתּוֹ?

המשרת 'הולך אֶת' - לא 'הולך עִם'

"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט"

על הפסוק הנ"ל, כתב המדרש "ולוט טָפֵל לו".
שואל המגיד מדובנא: מה בעצם הוסיף וחידש לנו המדרש? ועונה על פי משל:

משל

כאשר סוחר נוסע ליריד כדי לערוך מסחר, אומרים עליו, 'סוחר פלוני נסע ליריד עבור מסחרו', שהרי המסחר הוא הסיבה לנסיעתו.

קורה לפעמים, שמצטרף אליו סוחר נוסף, קטן יותר, שהיקף מסחרו אינו מצדיק את הוצאות הנסיעה - אלא אם ימצא לו טרמפ שיחסוך לו את הוצאות הנסיעה. במקרה כזה, יאמרו 'סוחר פלוני נסע ליריד וגם איש פלמוני נסע עמו'.
השימוש במילת 'עמו' מוֹרֶה שכל אחד נוסע כדי להשיג את מבוקשו.

אבל, על המשרת של הסוחר הראשון, לא אומרים 'המשרת נסע עמו', אלא 'נסע אתו'.
השימוש במילה 'אתו' מורה שהוא (המשרת) סמוך וטפל לסוחר, ואין לו מטרה משלו לנסיעה זו.

הנמשל

ה' ציווה על אברהם ללכת אל ארץ ישראל, ולוט הלך גם הוא. וכדי שלא נטעה לחשוב, שגם ללוט הייתה מטרה ורצון וְחֵפֶץ משלו לבוא לארץ ישראל, כתבה התורה 'וילך אתו לוט', שמשמעו, לוט רק נִטְפָּל אליו ונגרר אחריו, ולא שהלך מתוך מטרה עצמית.

(מעובד עפ"י משלי המגיד מדובנא)