אכילה ושתייה
"שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶיךָ אַשְׁקֶה"
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהֵמוֹת, אוֹ עוֹפוֹת שֶׁמְּזוֹנוֹתֵיהֶן עָלָיו (שאינם מלקטים את מזונם בעצמם):
אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל כְּלוּם - עַד שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מַאֲכָל,
דִּכְתִיב "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ" - הִקְדִּימָה הַתּוֹרָה מַאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל הָאָדָם.
וְלִשְׁתִיָּה - הָאָדָם קוֹדֵם,
דִּכְתִיב "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶיךָ אַשְׁקֶה",
וְכֵן כְּתִיב "וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם" (בהמתם).
(קיצור שולחן ערוך)