ההבדל בין אכילה ושתייה
שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶיךָ אַשְׁקֶה
🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.
📜לשון קיצור שולחן ערוך
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהֵמוֹת, אוֹ עוֹפוֹת שֶׁמְּזוֹנוֹתֵיהֶן עָלָיו, אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל כְּלוּם - עַד שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מַאֲכָל, דִּכְתִיב "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ" - הִקְדִּימָה הַתּוֹרָה מַאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל הָאָדָם.
וְלִשְׁתִיָּה - הָאָדָם קוֹדֵם, דִּכְתִיב "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶיךָ אַשְׁקֶה", וְכֵן כְּתִיב "וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם".
◼️
🔍 ביאור בעברית מדוברת
מי שמגדל בעלי חיים – בהמות או עופות – שתלויים בו למזונם (שאינם יודעים להשיג אוכל בכוחות עצמם),
אסור לו לטעום מאכל לפני שידאג להאכילם.
כך נלמד מן הפסוק:
"וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ" –
התורה הקפידה להזכיר תחילה את מזון הבהמות, ורק אחר כך את מזון האדם.
אבל בשתייה – הסדר הפוך:
האדם שותה תחילה, ורק אחריו הבהמה.
כפי שנאמר:
"שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶיךָ אַשְׁקֶה",
וכן: "וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם" –
העדה (האנשים) קודמים, ואחריהם הבהמות.
