על יחסי עובד-מעביד בהלכה
וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד
🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.
📜לשון הרמב"ם
כְּדֶרֶךְ שֶׁמֻּזְהָר בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יִגְזל שְׂכַר עָנִי, וְלֹא יְעַכְּבֶנּוּ - כָּךְ הֶעָנִי מֻזְהָר שֶׁלֹּא יִגְזל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת, וְיִבָּטֵל מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן, וּמוֹצִיא כָּל הַיּוֹם בְּמִרְמָה. אֶלָּא, חַיָּב לְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בַּזְּמַן. שֶׁהֲרֵי הִקְפִּידוּ עַל בְּרָכָה רְבִיעִית שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ אוֹתָהּ.
וְכֵן, חַיָּב לַעֲבֹד בְּכָל כֹּחוֹ, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב הַצַּדִּיק אָמַר "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן". לְפִיכָךְ נָטַל שְׂכַר זֹאת - אַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד".
◼️
🔍 ביאור בעברית מדוברת
כשם שבעל הבית מצֻווה שלא לעכב את שכרו של הפועל ולא לגזול את עמלו,
כך גם הפועל מצֻווה שלא לגזול את זמנו של בעל הבית.
הוא לא רשאי “להשתמט קצת כאן וקצת שם”, לבטל דקות קטנות מפה ומשם,
ובכך לבזבז את יומו ברמאות דקה.
עליו לדקדק עם עצמו בזמן העבודה, ולעשות את מלאכתו באמונה.
חז"ל הקפידו אפילו על כך שהפועל יקצר בברכת המזון –
שלא יאמר את הברכה הרביעית, כדי שלא יגזול את זמנו של מעסיקו.
וכשם שהוא חייב לדקדק בזמן,
כך עליו לעבוד בכל כוחו –
כמו שיעקב הצדיק אמר ללבן:
"כי בכל כוחי עבדתי את אביכם".
ובזכות יושרו ועמלו –
זכה יעקב גם לשכר בעולם הזה,
שנאמר:
"ויפרוץ האיש מאוד מאוד".
