יש לי מושג (וישלח) - מִי אַתָּה אֱדוֹם?

קִיקֶרוֹ (ויקיפדיה) - מהנואמים הרומיים הבולטים בשפה הלטינית

אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף לוֹטָן ואַלּוּף מַגְדִּיאֵל 

"וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר"

במקומות רבים בספרות התורנית ובדברי ימי ישראל, מזוהים הנוצרים הרומאים עם אֱדוֹם (עֵשָׂו).
גם תקופת הגלות הארוכה - מאז חורבן הבית השני - מכונה "גלות אֱדוֹם".
מקובל גם לייחס את העמים הנוצריים לְיֶפֶת בֶּן נֹחַ.

ברם, הדבר מעורר כמה שאלות:

1. פרשתנו ממקמת את הָאֲדוֹמִיִּים בני עֵשָׂו, בארץ אדום - הסמוכה לישראל.
   אך, על ברכת יצחק לעשו - "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ", כתב רש"י: "זוֹ אִיטַלִיאָה שֶׁל יָוָן".
   
2. מקורם של האחים יעקב ועֵשָׂו הנו מִשֵּׁם בֶּן נֹחַ (ולא מיפת).
3. אִבְּן עֶזְרָא מציין, כי בתנ"ך מסופר על יואב שר צבא דוד, אשר "הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם". 
   ומוסיף, כי "בימי הוֹרְקַנֹס הזקן, שָׂמָם (מינה אותם) שומרי ירושלים, והכניסם בברית מילה",
   וממשיך "גם בימי אגריפס - כאשר נלכדה ירושלים - באו גדודי אדום לעזור ליהודה".
   כלומר, מצאצאי אדום נשארו רק מְתֵי מעט, ואלה התגיירו ונטמעו בעם ישראל.
   

שיטת אִבְּן עֶזְרָא

העם האדומי נכחד.
העמים הנוצריים - אליהם הֻגְלֵנוּ - אינם מצאצאי אדום.
גלותנו - אינה גלות אדום.
הקשר היחיד בין האדומיים לנצרות, נובע מכך שכאשר הקיסר הרומאי קונסטנטינוס, קידם את מעמדה של הנצרות באימפריה הרומית, היו צאצאי האדומיים - הראשונים להצטרף אליו.

וכך כתב (בראשית כ"ז, מ):
"וִישֵׁנִים שֶׁלֹּא הֵקִיצוּ מִשְּׁנַת הָאִוֶּלֶת (כלומר שוטים), יַחְשְׁבוּ, כִּי אֲנַחְנוּ בְּגָלוּת אֱדוֹם.
וְלֹא כֵּן הַדָּבָר... וְאֻמָּה שֶׁהִגְלְתָּנוּ - הִיא מִזֶּרַע כִּתִּים... וְהִיא מַלְכוּת יָוָן בְּעַצְמָהּ...
וְכַאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בִּימֵי קוֹסְטֶנְטִין, שֶׁחִדֵּשׁ כָּל הַדָּת - וְלֹא הָיָה בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׁמְרוּ הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה - חוּץ מֵאֲדוֹמִיִּים".

שיטת אברבנאל

העם האדומי לא נכחד.
העמים הנוצריים ובוודאי איטליה - אליהם הֻגְלֵנוּ - הינם מצאצאי אדום.
גלותנו - הינה גלות אדום.
צְפוֹ, אחד מאלופי אדום המוזכרים בפרשתנו, נכלא במצרים, ברח משם לאפריקה, וממנה לאיטליה.
בהגיעו, הוכתר כמלך, ובעקבותיו, נדדו האדומיים מארץ אדום הסמוכה לישראל, אל איטליה.

וכך כתב (בהקדמתו לפרק ל"ה בישעיהו): 
"הָאָמְנָם שֹׁרֶשׁ הַטַּעֲנָה הַזֹּאת, וִיסוֹד הֲבָנַת זֹאת הַנְּבוּאָה וּנְבוּאוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבָּאוּ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, הוּא הֱיוֹת רוֹמִי וְכָל בְּנֵי אִיטׇלְיׇא וּכְלַל הַנּוֹצְרִים מִבְּנֵי אֱדוֹם.

וְהַדָּבָר הַזֶּה שָׁגוּר בְּדִבְרֵי חָזָ"ל, וּמֻסְכָּם מֵהֶם בַּתַּלְמוּד וּבַמִּדְרָשׁוֹת כֻּלָּם, מִבְּלִי מְעַרְעֵר וְחוֹלֵק עָלָיו, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָרוֹמִיִּים בָּאִים מֵאַלּוּף מַגְדִּיאֵל שֶׁהוּא מֵאַלּוּפֵי עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם...
לְפִי שֶׁהָיָה מְקֻבָּל וּבָרוּר אֶצְלָם, שֶׁרוֹמִי וְכָל אֶרֶץ אִיטׇלְיׇא - נִתְיַשְּׁבָה מִבְּנֵי אָדֹם.

וְגַם מְפָרְשֵׁי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לַנּוֹצְרִים כָּךְ קִבְּלוּ אוֹתוֹ...

(ובנוגע לשאלת מעברם מארץ אדום לאירופה, כתב:)
הִנֵּה גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, הֵם תָּמִיד בִּתְנוּעָה - נֶעֱתָקִים מִפֹּה אֶל פֹּה.
וְאִם הֱיוֹת (גם אם באמת הייתה) אִיטׇלְיׇא - אֶרֶץ הַכִּתִּים, וּמִבְּנֵי יָוָן בָּרִאשׁוֹנָה (בהתחלה) וּבִתְחִלַּת הַבְּרִיאָה וִימֵי הַמַּבּוּל - מִי הַמּוֹנֵעַ שֶׁאַחַר כָּךְ בְּאֹרֶךְ הַיָּמִים בָּאוּ עַמִּים מִבְּנֵי אֱדוֹם וְנִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ?

כ"ש (כל שכן) שֶׁכְּבָר מָצָאנוּ לָזֶה סֶמֶךְ גָּדוֹל בְּדִבְרֵי יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁכָּתַב:
שֶׁכַּאֲשֶׁר עָלוּ יוֹסֵף וְאֶחָיו מִמִּצְרַיִם לִקְבֹּר אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְחַיִל גָּדוֹל מֵהַמִּצְרִיִּים עִמָּהֶם, 
יָצְאוּ אֲלֵיהֶם בַּדֶרֶךְ, אַלּוּפֵי עֵשָׂו, וַיִּלָּחֲמוּ עִמָּהֶם.
וְתִכְבַּד יַד יוֹסֵף עֲלֵיהֶם, וְיִלְכֹּד אֶת צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, וְאֶת בַּחוּרָיו, וַיבִיאֵם אֲסוּרִים מִצְרַיְמָה. 
וַיִבְרַח צְפוֹ וַאֲנָשָׁיו מִמִּצְרַיִם, וַיָּבֹאוּ אֶל אַפְרִיקָא - אֶל אַנְגִּיאָס מֶלֶךְ קארטאגינ"ה ואַפְרִיקָא - וְקִבֵּל אֶת צְפוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וַיְשִׂימֵהוּ שַׂר צְבָאוֹ. 
וְהָיָה צְפוֹ לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת הַמֶּלֶךְ כְּנֶגֶד הַכִּתִּים - הֵם אַנְשֵׁי אִיטׇלְיׇא - שֶׁהָיוּ אוֹיְבִים לְאַנְשֵׁי אַפְרִיקָא וקארטאגינ"ה.
וְאַחַר כָּךְ, בָּרַח צְפוֹ מִשָּׁם, וְיָבֹא בָּאָרֶץ הַכִּתִּים - הִיא אִיטׇלְיׇא - הוּא וְכָל אֲנָשָׁיו, וַיקַבְּלוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וַיְשִׂמֻהוּ לְשַׂר צְבָאָם, וְיִלָּחֵם בִּגְדוּדֵי אַפְרִיקָא וקארטאגינ"ה וַיָנֻסוּ מִפָּנָיו...
וְהִנֵּה הַכִּתִּים - בִּרְאוֹתָם הַצְלָחוֹתָיו בַּמִּלְחָמוֹת, וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ - הִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, וְיִקְרְאוּ אֶת שְׁמוֹ צְפוֹ גאנו"ס...
וְיִמְלֹךְ עַל הַכִּתִּים חֲמִשִּׁים שָׁנָה בְּבִקְעַת קנפאני"א (מישור קמפניה בדרום איטליה), וְהוּא הָיָה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּאִיטׇלְיׇא.
וּכְפִי דַּעַת רַבִּים מֵהַמְּסַפְּרִים, הוּא אֲשֶׁר בָּנָה (את) גינוב"א (ג'ינובה - עיר נמל בצפון איטליה), וּקְרָאָהּ עַל שְׁמוֹ, וְנִקְבַּר שָׁמָּה - הִיא קְבוּרַת גאנו"ס הַיְּדוּעָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וְגַם פאל"ירמו (פַּלֵרְמוֹ) הָעִיר - רֹאשׁ (בירת) אִי שִׂיציליא (סיציליה) - כָּתוּב שֶׁהוּא בְּנָאָה...
וְאַחֲרָיו מָלַךְ בְּנוֹ, וְכֵן נִמְשְׁכוּ מְלָכִים אֲחֵרִים מִזַּרְעוֹ.
וּכְפִי קַבָּלַת חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָיָה אֶחָד מֵהֶם אַלּוּף מַגְדִּיאֵל (המוזכר גם הוא בפרשתנו), שֶׁהִתְחִיל רִאשׁוֹנָה בְּיִשּׁוּב רוֹמִי הַמְּדִינָה, קֹדֶם בֹּא רומול"ו - אֲשֶׁר בָּנָה אח"כ חוֹמוֹתֶיהָ וְהִצִּיב דְּלָתֶיהָ...
(רֵמוּס ורוֹמוּלוּס הם דמויות מהמיתולוגיה הרומית, אשר להם מיוחס ייסודה של העיר רומא.)

וְאֵין סָפֵק, שֶׁבִּמְלֹךְ שָׁמָּה מְלָכִים אֲדוֹמִיִּים, יָבֹאוּ עַמִּים רַבִּים מֵאֶרֶץ אֱדוֹם לְהִתְיַשֵּׁב בְּאִיטׇלְיׇא, בְּסִבַּת הַמְּלָכִים הַמּוֹלְכִים בָּהּ, וַיִּרְבּוּ וַיִּשְׁרְצוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא אֶרֶץ אִיטׇלְיׇא אוֹתָם, וּמֵהֶם נִבְנֵית רוֹמִי.

גַּם אֶתֵּן לְךָ רְאָיָה אַחֶרֶת עַל אֲמִתַּת זֶה, מֵאֲשֶׁר הֵם (ההיסטוריונים) כָּתְבוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא גאנו"ס מֵאֶרֶץ הַמִּזְרָח לְאִיטׇלְיׇא, הָיוּ אֶלֶף ות"ק (1500) שָׁנָה קֹדֶם לֵידַת יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי.
צֵא וַחֲשֹׁב, וְתִמְצָא שֶׁהָיָה זֶה שֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי מוֹת יַעֲקֹב וּקְבוּרָתוֹ וּמִלְחַמְתּוֹ עִם יוֹסֵף.

וְכֵן אֶחֱשֹׁב אֲנִי, שלאטינו"ס שֶׁהָיָה גַּם כֵּן מִמַּלְכֵי אִיטׇלְיׇא, וְאָמְרוּ שֶׁהוּא אֲשֶׁר הִתְחִיל לְשׁוֹן הלטי"ן (לטינית), וּמִכְתָּבוֹ (הכתב הלטיני), הָיָה מֵהָאֲדוֹמִיִּים. כִּי בֵּינֵיהֶם הָיָה מֻרְגָּל זֶה הַשֵּׁם (לאטינוס), כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בפרשתנו) "אַלּוּף לוֹטָן".