 |
| המשכן והחצר (ויקיפדיה) |
-ציוני דרך במלאכת המשכן-
לאחר מתן תורה, עלה משה רבנו להר סיני שלש פעמים.
בכל עלייה, שהה שם ארבעים יום.
- עליה ראשונה:
עלה - ביום ז' בסיוון, יום לאחר מתן תורה.
במטרה - לקבל ולהוריד את הלוחות הראשונים.
ירד - ביום י"ז בתמוז. אז ראה את חטא העגל ושיבר את הלוחות. - עליה שניה:
עלה - ביום י"ח בתמוז, יום לאחר חטא העגל.
במטרה - לבקש את סליחת ה'.
ירד - ביום כ"ט אב, ערב ראש חודש אלול. - עליה שלישית:
עלה - ביום א' באלול (ראש חודש).
במטרה - לקבל ולהוריד את הלוחות השניים.
ירד - ביום י' בתשרי, יום הכיפורים.
בימי העלייה הראשונה, ציווה ה' על הקמת המשכן, והראה למשה את התבנית (הצורה) הנדרשת של המשכן עצמו ושל כל כליו.
לאחר הירידה השלישית, כלומר למחרת יום הכיפורים, מסר משה לעם את צו ה' על הקמת המשכן, והחל באיסוף התרומה.
כחצי שנה מאוחר יותר - בראש חודש ניסן - הוקם והועמד המשכן בפועל.
רכיבי התרומה
13 חומרים נדרשו לבניית המשכן וכליו:
- זהב - לארון, שולחן, מנורה, מזבח הזהב והנחושת, קרשים, עמודים, קרסי גג היריעות התחתון ובגדי כהונה.
- כסף - לאדנים ועמודים.
- נחושת - למזבח הנחושת, קרסי גג היריעות האמצעי וכיור.
- תכלת - לגג היריעות התחתון, בגדי כהונה, פרוכת, מסך המשכן ומסך החצר.
- ארגמן - לגג היריעות התחתון, בגדי כהונה, פרוכת, מסך המשכן ומסך החצר.
- תולעת שני - לגג היריעות התחתון, בגדי כהונה, פרוכת, מסך המשכן ומסך החצר.
- שש - לגג היריעות התחתון, בגדי כהונה, פרוכת, מסך המשכן, מסך החצר וקלעי החצר.
- שיער עיזים - לגג היריעות האמצעי.
- עורות אילים - לגג היריעות העליון.
- עורות תחשים - לגג היריעות העליון.
- עצי שיטים - לארון, שולחן, קרשים, עמודים ומזבח הנחושת.
- שמן זית - להדלקת המנורה ושמן המשחה.
- בשמים - לשמן המשחה וקטורת.
- אבני שהם - לאפוד הכהן הגדול.
- אבני מילואים - לחושן הכהן גדול.
ארון העדות
נעשה מעצי שיטים, וצופה בזהב.
מעליו הונח מכסה זהב, וממנו בלטו 2 כרובים (דמויות תינוקות) הפונים זה לזה.
4 טבעות זהב בלטו מהארון, בתוכן הושחלו מוטות מעצי שיטים מצופי זהב, ובהם נשאו את הארון.
בתוך הארון הונחו שתי לוחות הברית.
ראו גם בפוסט יש לי מושג 👈 תרומה
שולחן לחם הפנים
נעשה מעצי שיטים, וצופה בזהב.
ארבעת רגליו חוברו באמצעות מסגרת, וכן הונח דף מעליו.
4 טבעות זהב בלטו ממנו, בתוכן הושחלו מוטות מעצי שיטים מצופים זהב, ובהם נשאו את השולחן.
מעל השולחן נערכו 12 לחמים (שהוחלפו מידי שבוע) - כצמד מבנים בעלי 6 'קומות'.
מנורת הזהב
נעשתה כולה מזהב, והייתה בנויה מקשה אחת (כלומר לא מאלמנטים נפרדים שחוברו).
7 קנים היו למנורה - 3 מכל צד ועוד קנה במרכז.
בראש כל קנה היה בזך (כוסית לשמן ופתילה).
3 הפתילות הימניות - פנו שמאלה, לעבר הפתילה המרכזית.
3 הפתילות השמאליות - פנו ימינה, לעבר הפתילה המרכזית.
בחלקה התחתון היה בסיס זהב בצורת קופסה, בעל 3 רגליים.
המנורה עוטרה ב: 22 גביעי זהב, 11 כפתורי זהב, 9 פרחי זהב.
המנורה שימשה להדלקת נרות בכל ערב.
מזבח הנחושת (חיצוני)
נעשה מעצי שיטים וצופה בנחושת.
ב-4 זוויותיו העליונות בלטו 'קרנות מרובעות'.
באמצע גובהו - הוקף ברשת נחושת.
4 טבעות נחושת בלטו מהרשת, בתוכן הושחלו מוטות מעצי שיטים מצופים נחושת, ובהם נשאו את המזבח.
המזבח הזה שימש להקרבת קרבנות.
מזבח הזהב (פנימי)
נעשה מעצי שיטים וצופה בזהב.
ב-4 זוויותיו העליונות בלטו 'קרנות מרובעות'.
4 טבעות זהב בלטו ממנו, בתוכן הושחלו מוטות מעצי שיטים מצופים זהב, ובהם נשאו את המזבח.
המזבח הזה שימש להקטרת קטורת בבוקר ובערב.
הערה: פרטי המזבח הזה מפורטים בפרשה הבאה - תצווה.
המשכן
👈הקרשים לדפנות המשכן, הוכנו מעצי שיטה (ארז) מצופים זהב.
כל קרש היה בגובה 10 אמות, ברוחב 1.5 אמה, ובעובי 1 אמה.
בתחתית כל קרש, היו צמד בליטות (רגליים) שהוכנסו לצמד אדנים (בסיסים) מכסף.
בראש כל קרש, נחרצו 2 סדקים - מימין ומשמאל.
כל קרש חובר באמצעות טבעות זהב (חבקים שהוכנסו לסדקים) אל 2 הקרשים שמצדדיו.
מחוץ ובתוך הקרשים, נקבעו בריחים (מוטות) מעצי שיטים מצופים זהב, לצורך העמדתם האיתנה.
👈מבנה המשכן היה מלבני.
הדופן הצפונית והדרומית, הורכבו מ- 20 קרשים צמודים, ואורך כל אחת מהן הייתה 30 אמה.
הדופן המערבית, הורכבה מ- 8 קרשים צמודים, ואורכה היה 10 אמות.
בצד המזרחי, לא הייתה דופן קרשים.
במקומה נתלה מסך עשוי פשתן, וצמר כבשים בצבעי תכלת, ארגמן ותולעת שני, במידות 10*10 אמות.
המסך נתלה באמצעות ווי זהב, על 5 עמודים העשויים עצי שיטים מצופים זהב, ונתונים בתוך אדני נחושת.
👈מעל המשכן היו 3 כיסויים:
- תחתון:
נעשה מ- 2 מארגים גדולים, המחוברים זה לזה באמצעות קרסי זהב.
כל מארג, הורכב מ- 5 יריעות, במידות 28*4 אמות, שנתפרו זו לזו לאורכן.
היריעות נעשו מפשתן, ומצמר כבשים בצבעי תכלת, ארגמן ותולעת שני. - אמצעי:
נעשה מ- 2 מארגים גדולים, המחוברים זה לזה באמצעות קרסי נחושת.
מארג אחד, הורכב מ- 5 יריעות, במידות 30*4 אמות, שנתפרו זו לזו לאורכן.
מארג שני, הורכב מ- 6 יריעות, במידות 30*4 אמות, שנתפרו זו לזו לאורכן.
היריעות נעשו משיער עיזים. - עליון:
נעשה מעורות אילים ותחשים.
אלו הופרדו בפרוכת (וילון), העשויה מפשתן, ומצמר כבשים בצבעי תכלת, ארגמן ותולעת שני, במידות 10*10 אמות.
הפרוכת נתלתה באמצעות ווי זהב, על 4 עמודים העשויים עצי שיטים מצופים זהב, ונתונים בתוך אדני כסף.
המדור שממזרח לפרוכת נקרא 'קודש', והגישה אליו הותרה לכהני 'הדיוט' (רגילים), לצורך עבודת המקדש.
מידותיו 20*10 אמות.
בתוכו הוצבו: השולחן, המנורה ומזבח הזהב.
המדור שממערב לפרוכת נקרא 'קודש הקודשים', והגישה אליו הותרה רק לכהן הגדול, ורק ביום כיפורים.
בתוכו הוצב רק הארון.
👈המשכן הוקף בחצר באורך 100 אמה על 50 אמה.
דפנות החצר נעשו מיריעות פשתן קלועות כעין רשת, וגובהן היה 5 אמות.
הקלעים נתלו בראשם על ווי כסף שבלטו מעמודים העשויים עצי שיטים (ללא ציפוי), והמעוטרים בחישוקי (פסי) כסף, ונתונים באדני נחושת.
בצדי (האורך) הצפוני והדרומי, הועמדו (בכל צד) 20 עמודים.
בצד (הרוחב) המערבי, הועמדו 10 עמודים.
הכניסה לחצר הייתה מצד (הרוחב) המזרחי, שכזכור היה 50 אמה.
באמצע צד זה, נפער פתח ברוחב 20 אמה, אשר הוסתר במסך עשוי מפשתן, ומצמר כבשים בצבעי תכלת, ארגמן ותולעת שני.
מימין ומשמאל הפתח, נתלו קלעי הפשתן - באורך 15 אמה (מכל צד).
הקלעים חוברו בתחתיתם אל יתדות נחושת שננעצו באדמה.
בחצר, הוצב מזבח הנחושת, וכן הכיור שפרטיו מובאים בפרשת כי תשא.