כי תשא: יוצר-העגל נבחר לכהונה???

כשהמחנך האישי לוקח עליו את אשמת הנסיך

וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו

🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.

📜 לשון "ויקרא רבה"

אָמַר אַהֲרֹן: אִם בּוֹנִין הֵן אוֹתוֹ, הַסִּרְחוֹן נִתְלָה בָּהֶן. מוּטָב שֶׁיִּתָּלֶה הַסִּרְחוֹן בִּי וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל.

רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא:
מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים, שֶׁנִּתְגָּאֶה לִבּוֹ עָלָיו, וְלָקַח אֶת הַסַּיִּף לַחְתֹּךְ אֶת אָבִיו.
אָמַר לוֹ פַּדְגוֹגוֹ: "אַל תְּיַגַּע אֶת עַצְמְךָ. תֵּן לִי וַאֲנִי חוֹתֵךְ".
הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ עָלָיו, אָמַר לוֹ: "יוֹדֵעַ אֲנִי לְהֵיכָן הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ, מוּטָב שֶׁיִּתָּלֶה הַסִּרְחוֹן בְּךָ וְלֹא בִּבְנִי. חַיֶּיךָ, מִן פָּלָטִין דִּידִי לֵית אַתְּ זָיַיע, וּמוֹתַר פָּתוֹרִי אַתְּ אָכֵיל, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֲנוֹנָס אַתְּ נָסֵיב.

כָּךְ:

• מִן פָּלָטִין דִּילִי לֵית אַתְּ זָיַיע - ככתוב על כהן גדול "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא",
• וּמוֹתַר פָּתוֹרִי אַתְּ אָכֵיל - ככתוב על הכהנים "וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה..."
• עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲנוֹנָס אַתְּ נָסֵיב - אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.

◼️

🔍 ביאור בעברית מדוברת

אהרן אמר לעצמו:
“אם בני ישראל יעשו את העגל - האשמה תיפול עליהם.
עדיף שאני אקבל את האשמה, ולא הם.”

רבי אבא בר יודן בשם רבי אבא מביא משל:

בן-מלכים אחד התגאה בליבו, לקח את החרב ורצה לפגוע באביו המלך.
הפדגוג שלו (המורה האישי) אמר לו:
“אל תתאמץ. תן לי - ואני אעשה את זה במקומך.”

המלך הסתכל עליו ואמר לפדגוג:
“אני יודע בדיוק מה הייתה הכוונה שלך:
רצית שהאשמה תיפול עליך, ולא על הבן שלי.
אני נשבע לך: מהארמון שלי אף אחד לא יזיז אותך.
תמיד תאכל משולחן המלך,
ותקבל ממני עוד עשרים וארבע מתנות יקרות.”

כך היה עם אהרן:

“מן פלטרין דילי לית את זעי” - כמו שכתוב על הכהן הגדול: “ומן המקדש לא יצא”.
“ומותר פתורי את אכיל” - כמו שכתוב על הכהנים: “והנותרת מן המנחה…”.
“עשרים וארבע אנונס את נסיב” - אלו 24 מתנות הכהונה שניתנו לאהרן ולבניו.