רֶגַע של עברית (פקודי) - בּוֹאוּ חֶרֶשׁ אֶל חֻרְשַׁת הַאֵקָלִיפּטוּס

מסגר (חרש ברזל) עם אזניות נגד התחרשות

-החרש והמסגר-

"אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן חָרָשׁ וְחֹשֵׁב"

השרש ח.ר.ש נמצא ביסודן של מילים רבות, שלכאורה נראה שאין קשר ביניהן.

נמצא אותו במשמעות של עבודת קרקע (חֲרִישָׁה), ייצור (חֲרֹשֶׁת), שמיעה (חֵרְשׁוּת), ועוד.

כיצד זה ייתכן?
ובכן, תוך כדי גלגוליו השונים - נוספו לשרש משמעויות נוספות (דבר הוביל לדבר).
לכן, נמצא אותו כביטוי ל: הֲכָנָה, הַעֲמָקָה, נְקִיבָה, שֶׁקֶט, שְׁתִיקָה וּמַחֲשָׁבָה.

הבה נצא לדרך:

👈הַכְשָׁרָה - הכנת דבר (לייעודו).

👈חֶרֶשׂ/חֶרֶס - חומר גולמי בסיסי להכנת חפצים רבים.

👈חָרָשׁ - אומן (מתכת, אבן או עץ) בעל מחשבות עמוקות להכנת הכלי כראוי.

👈רָחַשׁ - חשב (כגון בפסוק "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב").

👈חֹרֵשׁ (רע) - מתכנן רע באמצעות מחשבות עמוקות.

👈בֵּית חֲרֹשֶׁת - מקום בו מכינים ומייצרים חפצים שונים.

👈חֲרִישָׁה - הכנת קרקע לזריעה, באמצעות העמקת להב הסכין הנוקבת בקרקע.

👈חֵרֵשׁ - בעל ליקוי שמיעה, הנגרמת לעיתים קרובות מנקיבת עור התוף.

👈חֶרֶשׁ - שתיקה או שקט - כדרך שהחֵרֵשׁ שומע את הקול.

👈מַחֲרִישׁ - שותק (שומע אך לא עונה).

👈רַחַשׁ - אוושה - קול שקט (נמוך).

👈חָרָשׁ - מכשף הפועל באמצעות לחשים שקטים.

👈חֹרֶשׁ - יער שעציו הסמוכים והסבוכים, מאפשרים מחבוא חרישי ושקט (מלבי"ם).