בית המדרש (קדושים) - עד היכן כיבוד אם ואם?

דמה ואביו הישן

הסיפור על דָמָה בֶּן נְתִינָה

"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ"

שָׁאֲלוּ אֶת ר' אֱלִיעֶזֶר:
עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם?
אָמַר לָהֶם:
צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה גּוֹי אֶחָד לְאָבִיו בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָה בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ.
פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ (לקנות) מִמֶּנּוּ אֲבָנִים (טובות) לָאֵפוֹד (של הכהן הגודל) בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא (600,000) שָׂכָר, וְרַב כָּהֲנָא מַתְנֵי (גורס) בִּשְׁמוֹנִים רִבּוֹא שָׂכָר. וְהָיָה (ה)מַפְתֵּחַ (של תיבת היהלומים) מֻנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו (ראשו) שֶׁל אָבִיו (שישן) וְלֹא צִעֲרוֹ (ולא העיר אותו).

לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת (הבאה), נָתַן לוֹ הקב"ה (את) שְׂכָרוֹ, וְנוֹלְדָה לוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ, וְנִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם (דָמָה הנכרי) יוֹדֵעַ אֲנִי בָּכֶם, שֶׁאִם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִין לִי (שהרי פרה אדומה הנה נדירה ביותר), וְעַתָּה אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי (אז) בִּשְׁבִיל אַבָּא.

אָמַר (על כך) ר' חֲנִינָא:
(אם) מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה (על כיבוד אם ואם) וְעוֹשֶׂה 
(למרות היותו גוי) - כָּךְ (קיבל כבר כה גדול),
(אז) מִי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה (יהודי) וְעוֹשֶׂה - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (שיקבל שכר עצום).

כִּי אֲתָא (כשהגיע) רַב דִּימִי, אָמַר (סיפור נוסף על אותו גוי):
פַּעַם אַחַת, הָיָה (דמה) לָבוּשׁ סֵרִיקוֹן (גלימה) שֶׁל זָהָב, וְיוֹשֵׁב בֵּין גְּדוֹלֵי (שרי) רוֹמִי, וּבָאָה אִמּוֹ (שהיתה שוטה) וּקְרָעַתּוּ מִמֶּנּוּ (קרעה ממנו את הגלימה) וְטָפְחָה 
(והכתה) לוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְזָרְקָה לוֹ בְּפָנָיו - וְלֹא הִכְלִימָהּ.

(ילקוט שמעוני)

ישראל וייס

חדש יותר ישן יותר