-הקניבליזם בהלכה-
"זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ"
הָאָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה",
אֵינוֹ מִכְּלַל מִינֵי 'חַיָּה בַּעֲלַת פַּרְסָה' לְפִיכָךְ אֵינוֹ (אסור) בְּ- 'לֹא תַּעֲשֶׂה'.
אֲבָל (בשרו) אָסוּר הוּא בַּעֲשֵׂה,
שֶׁהֲרֵי, מָנָה (פירט) הַכָּתוּב שִׁבְעַת מִינֵי חַיָּה, וְאָמַר בָּהֶן "זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ",
הָא (מזה משתמע), כָּל שֶׁהוּא חוּץ מֵהֶן - לֹא תֹּאכְלוּ (והאדם, הגם שהוא חיה - אינו כלול בשבעה).
וְלָאו (איסור) הַבָּא מִכְּלַל (מצוות) עֲשֵׂה - (נחשב) עֲשֵׂה.
(משנה תורה לרמב"ם)