-שלא יתקן מבחוץ ויכניס-
"כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת"
אפילו הכהן הגדול, אינו רשאי להיכנס לקודש הקודשים - המקום שבו נראתה השכינה בענן - אלא רק אחת בשנה, ביום הכיפורים.
עפ"י מסורת חז"ל, היה עליו להיכנס לקודש הקודשים, עם הקטורת והגחלים כשהם נתונים בכלים נפרדים, ורק לאחר שנכנס, הניח את הקטורת על הגחלים, על מנת שתעלה עשן.
היו מי שלא דבקו במסורת חכמים (ראו גם הליכות עולם 👈 לפרשת מצורע).
הללו טענו, שעל הכהן להעלות את עשן הקטורת לפני כניסתו לקודש הקודשים, בעודו בהיכל.
וכך כתב הרמב"ם:
בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי, צָץ (נגע) הַמִּינוּת (הכפירה) בְּיִשְׂרָאֵל.
וְיָצְאוּ הַצְּדוֹקִין - מְהֵרָה יֹאבֵדוּ - שֶׁאֵינָן מַאֲמִינִין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה (ובמסורת חז"ל). וְהָיוּ (הצדוקין) אוֹמְרִין, שֶׁקְּטֹרֶת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, מַנִּיחִין אוֹתָהּ עַל הָאֵשׁ, בַּהֵיכָל (מ)חוּץ לַפָּרֹכֶת (של קודש הקודשים), וּכְשֶׁיַּעֲלֶה עֲשָׁנָהּ מַכְנִיס אוֹתָהּ לְפָנִים - לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.
הַטַּעַם (הסיבה לטענתם), זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת".
אָמְרוּ (הצדוקין) כִּי (הענן המוזכר) הוּא עֲנַן הַקְּטֹרֶת (ופירשו את כוונת הפסוק כמשמעו, שה' ייראה בעת שייכנס הכהן לקודש הקודשים יחד עם ענן הקטורת).
וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה (המסורת), לָמְדוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין נוֹתֵן הַקְּטֹרֶת (על האש), אֶלָּא בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים לִפְנֵי הָאָרוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה'".
וּלְפִי שֶׁהָיוּ חוֹשְׁשִׁין (החכמים) בְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁמָּא כֹּהֵן גָּדוֹל זֶה נוֹטֶה לְצַד מִינוּת. הָיוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאוֹמְרִים לוֹ: "אִישִׁי (נכבדי) כֹּהֵן גָּדוֹל, אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין, וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן אֶת שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה (בשם ה'), שֶׁלֹּא תְּשַׁנֶּה דָּבָר (הוראות) שֶׁאָמַרְנוּ לְךָ.
וְהוּא (הכהן הגדול), פּוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּמִינוּת. וְהֵן (במקביל) פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין לְפִי שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי (את מי) שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִין (לא ידועים) שֶׁמָּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם.
(משנה תורה לרמב"ם)