פתרון משה לדילמת המינויים
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד
כאשר ביקש משה מה' להקל מעליו את משא העם וְטֹרַח הנהגתו, הורה לו ה' למנות 70 איש מזקני העם להיות לו לעזר.
התלבט משה כיצד לבצע את הדבר?
- אם יקח 6 זקנים מכל שבט,
הרי עבור 12 שבטים, עולה החשבון לכלל 72 זקנים, וה' הגביל את מספרם ל- 70. - ואם יקח 6 זקנים מתוך 10 שבטים, ומתוך 2 השבטים הנותרים רק 5 זקנים, הרי יתרעמו שני השבטים שהופלו לרעה.
מה עשה?
נטל 72 פתקים.
- על 70 מהם כתב את המילה 'זקן',
- את 2 הנותרים השאיר ריקים.
נתן את כל הפתקים בקלפי ובלל אותם,
הזמין מכל שבט, 6 נכבדים הראויים לשבת בסנהדרין, ואמר להם 'הוציאו פתקיכם מהקלפי':
- מי שעלה בידו פתק 'זקן' - נתקדש להיות מתוך 70 זקנים,
- מי שעלה בידו פתק ריק - אמר לו משה "לא חפץ ה' למנות אותך".
אלדד ומידד היו זקנים נכבדים, שהעדיפו 'לקחת על עצמם' את הוויתור על המינוי.
הם פשוט לא הגיעו למעמד ההגרלה, וויתרו מראש על הַגְּדֻלָּה.
ולמרות שנותרו במחנה, זכו והגיעו למדרגת נבואה, ככתוב "ותנח עליהם הרוח".