מה עלה בגורל הארון, מטה אהרון והצנצנת לאחר חורבן הבית?
הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי
🕊️ תחילה לשון המקור 📜ואחריה ביאור קצר🔍 להבנה בנחת.
📜 לשון הרמב"ם
וּבְעֵת שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת, וְיָדַע שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב, בָּנָה בּוֹ מָקוֹם לִגְנֹז בּוֹ הָאָרוֹן לְמַטָּה, בְּמַטְמוֹנִיּוֹת עֲמֻקוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת.
וְיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, צִוָּה וּגְנָזוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה', תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף. עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם" וְגוֹ'. וְנִגְנַז עִמּוֹ מַטֵּה אַהֲרֹן, וְהַצִּנְצֶנֶת, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.
וְכָל אֵלּוּ לֹא חָזְרוּ בְּבַיִת שֵׁנִי.
וְאַף אוּרִים וְתֻמִּים שֶׁהָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיוּ מְשִׁיבִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הָיוּ נִשְׁאָלִין בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וְתֻמִּים". וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָן, אֶלָּא לְהַשְׁלִים שְׁמוֹנָה בְּגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מְחֻסַּר בְּגָדִים".
◼️
🔍 ביאור בעברית מדוברת
בקודש הקודשים, בצד המערבי, הייתה אבן מיוחדת, ועליה הונח ארון הברית.
לפני הארון הונחו גם צנצנת המן ומטה אהרן.
כששלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא ידע שיבוא יום והבית ייחרב. לכן הוא הכין מראש מקום נסתר מתחת למקדש – עמוק ומפותל – כדי להחביא בו את הארון בשעת הצורך.
ואכן, בדור מאוחר יותר, ציווה יאשיהו המלך להסתיר את הארון באותו מקום ששלמה הכין. כך נאמר בפסוק, כשהוא מצווה את הלויים להניח את הארון בבית שבנה שלמה, ולהפסיק לשאת אותו על הכתפיים.
יחד עם הארון נגנזו גם מטה אהרן, צנצנת המן ושמן המשחה.
כל הדברים האלה לא חזרו עוד לבית המקדש השני.
גם האורים והתומים שהיו בבית שני לא פעלו כמו בבית הראשון:
לא קיבלו בהם תשובות ברוח הקודש, ואפילו לא היו שואלים בהם. הם הוכנו רק כדי להשלים את שמונת הבגדים של הכהן הגדול, שכן כהן גדול שחסר אפילו בגד אחד – אינו יכול לעבוד במקדש.