פנחס: קנאות, ירושה ומנהיגות חדשה

לאחר מעשה בלעם

ברית כהונה

פנחס, אשר המית את זמרי וכזבי, ובכך קינא לכבוד ה', זוכה לקבל ממנו פריסת שלום,
ומינוי לכהונה (ראו פוסט פרשת פנחס 👈 כאן מעיינים).

נקמה במדין

ה' מצווה לעשות נקמה בְּמִדְיָן, על שבנותיהם (עם בנות מואב) החטיאו את בני ישראל.
סיפור מעשה המלחמה - מפורט בפרשה הבאה: מטות.

מפקד

לאחר המגפה שאירעה בקרב העם בשל חטאם עם בנות מואב, נערך מִּפְקָד נוסף של העם. תוצאות מפקד זה - שנערך בשנת הארבעים למסעי ישראל במדבר - היו דומות מאוד למפקד הקודם, שנערך בשנה השנייה לנדודיהם.

• המִּפְקָד הנוכחי (שנה 40): 601,730 איש.
• המִּפְקָד הקודם (שנה 02): 603,550 איש.

ראו ניתוח גרפי בפוסט פרשת פנחס 👈 המחשה ונתונים.

דיני ירושה

ארץ ישראל אמורה היתה להתחלק לכלל הגברים שיצאו ממצרים, או ליורשיהם.

צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר - מת במדבר.
לדעת חז"ל הוא זה שקושש עצים ביום השבת ונרגם.
מכיוון שלא השאיר בנים יורשים, בקשו בנותיו לקבל את נחלתו בָּאָרֶץ.

ה' מסכים לתביעתן ומצווה את דיני הירושה.
לפירוט נוסף על דיני הירושה - ראו בפוסט פרשת פנחס 👈 יש לי מושג.

לקראת מות משה

כזכור, פרשתנו עוסקת במה שאירע בשנת הארבעים לנדודי ישראל במדבר.

עתה, מְצַוֶּה ה' על משה לעלות לראש הר נבו כדי לראות את הארץ, שכן עקב הכאתו בסלע במעשה מֵי-מְרִיבָה, נענש, ונמנעה כניסתו לארץ (ראו פוסט פרשת חקת 👈 כרטיס ביקור).
סיפור מעשה העלייה להר והמיתה - מפורט בסוף ספר דברים.

משה מבקש לְמַנּוֹת מנהיג לבני ישראל, כדי שהם לא יישארו ללא הנהגה. ה' בוחר ביהושע - תלמיד משה.

תמידין ומוספין

לסיום, עוסקת הפרשה גם בנושאים הקבועים של עבודת המשכן והקרבנות:

קרבן התמיד

קרבן זה הוקרב בכל יום, בבוקר ובערב.

קרבן מוסף

קרבנות אלו נוספו במועדים:
שבת, ראש חודש, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה.

שילוב קרבנות

אם לדוגמה, יחול ראש השנה - שהוא גם ראש חודש (תשרי), בשבת, יוקרבו:

• קרבן תמיד
• מוסף שבת
• מוסף ראש חודש
• מוסף ראש השנה

עם הקורבנות מביאים: סולת למנחה ויין לניסוך (יציקה) על המזבח.