דילוג לתוכן הראשי

רשומות

כרטיס ביקור (מצורע) - טהרת המצורע

-טהרת המצורע- פרשתנו ממשיכה לעסוק בדיני מצורע. בפרשה הקודמת, למדנו על צרעת הגוף והבגד (ראו פוסט כרטיס ביקור 👈לפרשת תזריע) . בפרשתנו, מפרטת התורה את תהליך טהרת המצורע ואת דין צרעת הבתים. סוף הפרשה עוסק בדיני טומאת זיבה . ובכן, טהרת המצורע היא אירוע "מתגלגל" ומרובה שלבים. הוא מתחיל בהתרפאות הנגע ומסתיים בשובו של המצורע (המורחק) בחזרה אל חיק מחנה ישראל: לאחר שהכהן יצא אל אוהלו של הצרוע המבודד ואבחן כי הנגע נרפא. על המצורע להביא צמד ציפורי דרור, עץ ארז, לשונית צמר אדומה ואזוב. ציפור אחת נשחטת מעל כלי חרס מלא במי מעיין, והם מתערבים בְּדָמָהּ. הכהן מַזֶּה (מתיז) מהמים על המצורע 7 הזאות. (ראו פירוט בפוסט כאן מעיינים 👈 מצורע ). לאחר מיכן, מגלח הכהן את כל שערו של המצורע, והלה טובל במים (מִקְוֶה או מעיין). עתה, חוזר המצורע אל מחנה ישראל, וממתין 7 ימים. בתקופה זו (הנקראת ימי סָפְרוֹ) - אסור הוא באשתו. ביום השביעי, מגלחו הכהן פעם נוספת, ולפנות ערב הוא שב וטובל. מרגע הטבילה - פגה טומאתו, אבל הוא יורשה לאכול תרומה (אם הוא עצמו כהן) רק לאחר שהשמש תשקע. עם זאת, אסור הוא עדיין באכילה מבשר ...
להמשך קריאה...
פוסטים אחרונים

תמונה אחת שווה (מצורע) - שחיטת עופות

-ביקור ביקור בשחיטת עופות נווה ציון - "וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת" הצטרפו לביקור בבית המטבחיים של 'אשפר' . היכנסו לפוסט כדי לצפות בסרטון
להמשך קריאה...

פַּעַם אַחַת (מצורע) - הרחקתו המופלגת של ה"חפץ חיים" מלשון הרע

-לרדת מהעגלה- "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" הצרעת באה על חטא לשון הרע. פעם אחת נסע החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן, בעגלה יחד עם קבוצת סוחרי בהמות. הדרך הייתה ארוכה, והסוחרים לא שתקו לרגע. הם דיברו בהתלהבות על שוורים חסונים, סוסים מהירים, פרות מניבות, ומה לא – כל שיחת חולין שהיית מצפה לשמוע מאנשי מסחר שכאלה. החפץ חיים, איש צנוע ושקוע תמיד במחשבות של קדושה ויראת שמיים, ישב בפינה, שותק, שקוע בעולמו. הוא כמעט ולא שם לב לדיבורים סביבו – עד שפתאום קלטה אוזנו שינוי בַּטּוֹן. "אתם יודעים מה שמעון עשה בשוק האחרון?" פלט אחד הסוחרים, וצחוק גס התגלגל בין היושבים. במהרה גלשה השיחה ללעג, רכילות ושמועות עסיסיות על סוחרים אחרים. כאן הרים החפץ חיים את עיניו. בעדינות ובפשטות, כאילו העיר הערה בנוגע למזג האוויר, הוא אמר: "אחים יקרים, כל הדרך שוחחתם שיחה נאה – על הסוסים והשוורים, דבר שיש לו קשר ישיר לפרנסתכם. אבל עכשיו... למה לעבור לעסוק בענייני הבריות? יש בדברים אלו איסורים חמורים של לשון הרע ורכילות." אבל התגובה לא איחרה לבוא. הסוחרים הביטו בו בתימהון, ומיד פרץ גל ...
להמשך קריאה...

כאן מעיינים (מצורע) - ציפורי מצורע

(בתמונה - שני תולעת) מקרא ופירושו. ויקרא פרק יד פסוק ב: מקרא: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן ופירושו: כך סדר הפעולות הנדרשות למצורע, במטרה לטהרו (ופעולות אלו נעשות רק בשעות היום, ולא בלילה). על המצורע להתקרב (ממקום מושבו המבודד) אל הכהן (המגיע אליו - אל קצה המחנה). ויקרא פרק יד פסוק ג: מקרא: וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ ופירושו: למקום המפגש הזה - מחוץ למחנה ישראל - יצא הכהן (שהרי המצורע אסור בכניסה למחנה), ויבדוק, וככל שנוכח לראות שנגע הצרעת התרפא. ויקרא פרק יד פסוק ד: מקרא: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת  וְאֵזֹב ופירושו: יורה הכהן להכין עבור המצורע המבקש להיטהר, את 4 סוגי הפריטים הבאים: שתי ציפורים, המוגדרות כ: 'חיות' - ולא טריפות. כלומר שאין בהן מום שעתיד לגדוע את חייהן ב-12 החודשים הבאים. 'טהורות' - כשרות למאכל ולא טמאות (וחכמים הורו לקחת ציפורי דרור). ענף ארז זקוף, המסמל את הגא...
להמשך קריאה...

פיצוחים לשבת (מצורע) - אוהבים אתגרים? כנסו...

חידות ואתגרים לפרשת מצורע (פתרונות בסוף הפוסט...) תמונה טמונה מצאו בדימויי תמונת השער, ביטוי בן 2 מילים, המוזכר בפרשה.
להמשך קריאה...

הליכות עולם (מצורע) - האם אפשר לקיים את התורה ללא קבלת מסורת חז"ל?

  -ללא מסורת חז"ל - לא נמצא ידיים ורגליים- " וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ וְסָפַר לוֹ שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ" האם הזב צריך ממש 'לספור' את הימים, כמו שסופרים את ספירת העומר? ואם לא, אז למה לא? על כך משיב "החינוך":
להמשך קריאה...

הסדנא (מצורע) - הַשֵּׂעָר הַסּוֹרֵר מוּסָר בִּסְעָרָה

-אידיאל היופי החדש- "וְגִלַּח אֶת כָּל-שְׂעָרוֹ" הַגְּבָרִים שֶׁל פַּעַם, לֹא הִתְעַסְּקוּ בַּשֵּׂעָר. לֹא רָאוּ בָּזֶה טַעַם, רַק דָּאֲגוּ לַמָּחָר. וְאִם צָנַח לוֹ תַּלְתַּל, אוֹ נִפְרְעָה לָהּ קְוֻצָּה. לֹא הֵזִיז לָהֶם בִּכְלָל, מָה יַגִּידוּ בַּחֶבְרָה. שְׂעָרוֹת - צָצוּ בְּכָל מָקוֹם, זְרוֹעוֹת, חֲזוֹת וְרַגְלַיִם. לֹא הוּנַף סָדִין אָדֹם, לְשֵׂעָר מְבַצְבֵּץ מֵאָזְנַיִם. כִּי נָאֶה הוּא הַשֵּׂעָר, עַל יְדֵי אִישׁ שְׁזוּפוֹת. כְּלָל לֹא מְיֻתָּר, בְּרַגְלֵי גֶּבֶר שְׁרִירִיּוֹת. אַךְ אֲבוֹי, בִּרְבוֹת הַיָּמִים, (עֵת פָּסְקוּ הַמִּלְחָמוֹת). תַּשּׁוּ הַזְּכָרִים, הָיוּ לִנְקֵבוֹת. זְרוֹעוֹתֵיהֶם הִתְדַּלְדְּלוּ, מִלְּעִסַּת נִבְטוּטִים. בְּלוֹרִיּוֹתֵיהֶם נָשְׁרוּ, מֵרֹב הִרְהוּרִים. בַּהֶמְשֵׁךְ, הֵחֵלּוּ, לְאַמֵּץ גִּנּוּנִים. וְחֶלְקָם אֲפִילּוּ, גִּהֵץ לְבָנִים!!! שׁוֹמֵעַ? יָא גֶּבֶר אַלּוּף, אֵין אִידֵאָל/פּוֹטֶנְצְיָאל. לְשֵׂעָר מְקֻרְזָל שֶׁבַּגּוּף , לְקָרַחַת - בְּרֹאשׁ אִינְטֵלֶקְטוּאָל. הָרִאשׁוֹנִים שֶׁזִּהוּ אֶת הַטְּרֵנְד, הָיוּ הָעוֹתְ'מָאנִים הַטּוּ...
להמשך קריאה...

כרטיס ביקור (תזריע) - תורת היולדת וטומאת הצרעת

-צרעת הגוף והבגד- הפרשה פותחת בדיני הטהרה והטומאה של האשה היולדת, אולם עיקרה (וכך גם מרבית הפרשה הבאה - מצורע) מוקדש לדיני נגע הצרעת. תורת היולדת התורה קבעה, כי עצם תהליך הלידה מטמא - ואפילו אם לא היה כרוך בזיבת דם. 👈בלידת זכר: נטמאת היולדת למשך 7 ימים, באופן שהיא: אסורה לבעלה. אסורה באכילת תרומה (אם היא כוהנת). אסורה באכילת בשר קדשים (קרבנות) ובכניסה למקדש. בתום השבוע, ניתנים לה 33 'ימי טוהר', שבהם: מותרת לבעלה - חרף הדימום. איסור אכילת התרומה - נמשך עד שקיעת החמה בסוף יום ה- 40. איסור הקדשים והמקדש - נמשך עד ליום ה- 41 - שאז היא מביאה את קרבנות החובה שלה . 👈בלידת נקבה: הדינים דומים, אך משכי הזמן כפולים. משך האיסור לבעלה הוא 14 יום, ומשך "ימי הטוהר" הנו 66 ימים. להרחבה, קראו בפוסט כאן מעיינים 👈 לפרשת תזריע . מהי הצרעת? הצרעת היא נגע המופיע בגוף האדם, בבגדיו או בקירות ביתו. נגע זה, מטמא את נושאו, וגוזר עליו הרחקה ממחנה ישראל עד שיירפא. המצורע מטמא אנשים, חפצים ומאכלים באמצעות נגיעה, או בהימצאות תחת האהל (גג). הצרעת המוזכרת בתורה, אינה קשורה למחלת הצרעת שהיתה נפוצה ...
להמשך קריאה...

בית המדרש (מצורע) - הסגולה לחיים טובים

-לשון הרע לא מדבר אליי- "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע" ... דָּבָר אַחֵר, "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע", הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זה שכתוב) "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים". מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד, שֶׁהָיָה מַחֲזִיר (מסתובב) בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי (עיר בגליל), וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: "מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן  (מי רוצה לקנות)  סַם חַיִּים?" אוֹדְקִין עֲלֵיהּ (נדחקו עליו כל הבריות). רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב (יושב) וּפָשֵׁיט (ועוסק בפשט המקראות) בְּתוּרְקְלִינֵיהּ (בטרקלינו). שָׁמְעֵיהּ (שמע רבי ינאי) דְּמַכְרִיז (שהוא מכריז) "מַאן בָּעֵי סַם חַיִּים?". אֲמַר לֵיהּ (אמר לו רבי ינאי): "תָּא (בוא) סַק (עלה) לְהָכָא (לכאן) זַבִּין (ותמכור) לִי". אֲמַר לֵיהּ (אמר לו הרוכל): "לָאו אַנְתְּ (לא אתה) צָרִיךְ לֵיהּ (זקוק לזה) וְלָא דְכַוָּותָךְ (ולא אנשים כמוך). אַטְרַח עֲלֵיהּ (הפציר בו), סָלֵיק לְגַבֵּיהּ (ועלה אליו), הוֹצִיא לוֹ (הרוכל) סֵפֶר תְּהִלִּים. הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּ...
להמשך קריאה...

הסדנא (תזריע) - היום אין קבלת קהל !

-ימים שכאלה- "עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ" פַּעַם - כָּךְ אוֹמְרִים, אֵי שָׁם בֶּעָבָר. נִרְאוּ כָּל הַיָּמִים, מַמָּשׁ אוֹתוֹ דָּבָר. הַיָּמִים הָיוּ כְּתִקּוּנָם, שָׁעוֹת נָעוּ בַּעֲצַלְתַּיִם. לַיְלָה וְיוֹמָם, הַזְּמַן עָבַר בֵּינְתַיִם. הַבְּרִיּוֹת שָׁקְטוּ - שָׁתְקוּ, לֹא הִרְבּוּ אֹמֶר. כֻּלָּם זָכְרוּ - יָדְעוּ, כַּמָּה הַיּוֹם לְעֹמֶר. אֲבָל בִּרְבוֹת הַיָּמִים, אֲנָשִׁים אִבְּדוּ סַבְלָנוּת. נָקְטוּ בְּכָל הָאֶמְצָעִים, לְהַעֲנִיק לַחַיִּים מַשְׁמָעוּת. זֶה הִתְחִיל בִּימֵי עִיּוּן, וְהִמְשִׁיךְ בְּגִבּוּשׁ וּמְכִירוֹת. וְהַיּוֹם, יְמֵי אִמּוּן, כְּבָר מִזְּמַן אֵינָם מוֹתָרוֹת. הַיּוֹם נַעֲשֶׂה קָלֶנְדָּרִי, יָמִים - הָפְכוּ מַחֲלָה. זֶה כְּבָר לֹא פּוֹפּוּלָרִי, לִצְבֹּר יְמֵי חֻפְשָׁה. בַּחֲמִישִׁי וְרִאשׁוֹן, לֹא מְקַבְּלִים קָהָל. וְהַמַּעֲנֶה בַּטֵּלֵפוֹן, סָגוּר בְּדֶרֶךְ כְּלָל. 'יוֹם אִשָּׁה' כָּל שָׁבוּעַ, סוֹפְרִים יְמֵי בִּיּוּץ. יֵשׁ גַּם יוֹם קָבוּעַ, לְפִנּוּי גֶּזֶם חוּץ. חוֹגְגִים יְמֵי הֻלֶּדֶת, גּוֹרְעִים יְמֵי אַבְטָלָה. "יָמִים עַל ...
להמשך קריאה...

רֶגַע של עברית (מצורע) - מַבְטִיחַ לֹא לְטַיֵּחַ

(טחנת הרוח במשכנות שאננים – ויקיפדיה) -טוחנים קמח- "וְטָח אֶת הַבָּיִת" 🏫 טִיחַ  הוא חומר ציפוי חלקלק, המשמש (בעיקר) לכיסוי קירות הבית. התרגום הארמי של המילה הוא שִׂיעָא שמשמעו חָלָק. 🧱 פעולת הַטִּיּוּחַ  - נעשית באמצעות הֲטָחָה  - השלכה/התזה של החומר אל הקיר. 🎯 ההשלכה וה הֲטָחָה  טמונות גם בביטוי   " כִּמְטַֽחֲוֵי קֶשֶׁת " -  מרחק השלכת (יריית) החץ. מכאן באה המילה טְוָח  להגדרה של מרחק. ☔ המילה נִתַּךְ  מופיעה לרוב בהקשר של מים/גשם. היא כוללת את  ה הֲטָחָה  (ההתזה) וגם את ה הַכָּאָה  בקיר ( תַּךְ / אַךְ / הַךְ ). ⚔️ שמה של ה מַתֶּכֶת  ניתן לה, בשל תכונתה לזלוג ולהינתז (להפוך לנוזלית) ע"י החום. 💧 טִּיּוּחַ  קירות הבית וכיסויים, מקנה לדייריו תחושת בִּטָּחוֹן  מפני הקור והגשם. מכאן, קצרה הדרך ל בִטּוּחַ , הַבְטָחָה , בְּטִיחוּת  וכו'. 🙈 טִיחַ  כביטוי לכיסוי, מופיע גם בצירוף ' טָחוּ עֵינָיו ', שמשמעו - עיניו כוסו מבלי יכולת לראות. ⁉️ בספר איוב, מופיעה השאלה הרטורית " מִי שָׁת בַּ טֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ ...
להמשך קריאה...

משל המגיד מדובנא (תזריע) - למי נועדו נגעי הצרעת?

-בכפפות של משי- "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת" מצינו במדרש: משל לגבירה שנכנסה לארמון המלך וראתה מגלבי הלקאה תלויים על הדלת.   התייראה הגבירה מאוד.  אמר לה המלך: "אל תתייראי. אלו נועדו לעבדים ולשפחות. אבל את, באת לאכול ולשמוח".
להמשך קריאה...

יש לי מושג (תזריע) - מכונת אריגה (נול)

-מעשה אורג- "בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב" מכונות האריגה העתיקות, פעלו באופן מכני יחסית פשוט, אך הן היו חידוש טכנולוגי משמעותי בזמנן. המכונה שנקראת גם נול , שימשה לשזירת חוטי שתי וערב ליצירת בד. חוטי השתי (ברבים), הם החוטים שנמתחים לאורך הנול (מלמעלה למטה). הם קבועים ונשארים מתוחים בזמן האריגה. חוט הערב (ביחיד) הנו העובר לרוחב הבד, בין חוטי השתי – והוא זה שמועבר מצד לצד בכל פעם (הלוך ושוב). חוטי השתי מושחלים דרך לולאות העשויות חוט או מתכת המותקנות על-גבי ' מַשְלֵב' . הכנה זו נקראת בלשון חז"ל 'מיסך'. בעזרת דוושות רגל , האורג מרים ומוריד קבוצות של חוטי שתי, כדי ליצור רווח – שיאפשר לחוט הערב לעבור דרכם. חוט הערב מועבר דרך הרווח שנוצר בין חוטי השתי. הדבר נעשה בעזרת ' סירה' קטנה (shuttle) שבתוכה מגולגל חוט הערב. בלשון חז"ל נקרא 'סירה' זו בשם 'בוכייר'. ה'סירה' מועברת מצד אחד של הנול לצדו השני. לאחר כל העברה (של חוט הערב), האורג דוחף אותו למקומו כדי להדק את האריגה – פעולה זו נעשית בעזרת כל...
להמשך קריאה...

רֶגַע של עברית (תזריע) - על עֲרָבִים וְעַרְבוּיוֹת בֵּינְלְאֻמִּיּוֹת

-מכל עבר- "אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב" 🧵 הוראת המילה עֶרֶב היא עֵרוּב וְעִרְבּוּב . חוטי השֶׁתִי נמתחים במאונך (מלמעלה למטה), וחוטי ה עֶרֶב  מושחלים ביניהם  מצד לצד ( מֵעֵבֶר לְעֵבֶר )  במאוזן. במעבר האחד - עולה חוט  ה עֶרֶב  מעל חוטי  השֶׁתִי  הזוגיים (ויורד אל מתחת החוטים האי-זוגיים), ובמעבר השני - להיפך. להרחבה - ראו פוסט יש לי מושג 👈 לפרשת תזריע 🌊 בצאת ישראל ממצרים, יצאו עמם אוסף של פליטים מלאומים שונים. התורה מכנה אותם בשם עֶרֶב רַב  (תערובת, אספסוף). 🦁 במכת עָרֹב  התקבצו בְּעִרְבּוּבְיָה  חיות מסוגים שונים, ושוסו במצרים. 🏡 כדי לאפשר הוצאת חפצים בשבת, מהבית (רְשׁוּתִי הפרטית) לחצר (רְשׁוּתִי המשותפת עם השכנים), יש לבצע  עֵרוּב . בפעולה זו, הופכת רשותי הפרטית להיות בבעלותם הַמְּעֹרֶבֶת  של שכניי ושלי. 💵 עָרֵב הוא מי שקיבל על עצמו לשלם את חוב הלווה. הוא עֵרַב  את עצמו בחבות. באותה מידה, חפץ שמושכן ( וְעֻרְבַּב  אל תוך הענין) לצורך הבטחת התשלום, נקרא עֵרָבוֹן . 🏜️ עֲרָבָה היא שטח קרק...
להמשך קריאה...

פַּעַם אַחַת (תזריע) - גם לשון הרע "תמימה" עלולה להביא לתוצאות חמורות

-על שמירת הלשון- "בָּדָד יֵשֵׁב" שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁאָר טְמֵאִים יוֹשְׁבִים עִמּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַה נִּשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר טְמֵאִים לֵישֵׁב בָּדָד? הוֹאִיל וְהוּא הִבְדִּיל בְּלָשׁוֹן הָרָע בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אַף הוּא יִבָּדֵל (רש"י) פעם, יצאו החפץ חיים זצ"ל ואדם גדול נוסף לנסיעה ארוכה בענייני מצווה דחופה. הדרך הייתה ארוכה, ונמשכה כמה ימים, שכן היעד היה רחוק. כאשר הגיעו לאחד המקומות שבדרך, חיפשו מיד מקום לינה כדי לנוח מהמסע ולהשיב את נפשם. בסופו של דבר מצאו אכסניה בבית של אישה יראת שמים, שידעה להקפיד על כשרות ברמה הגבוהה ביותר – דבר שהיה חשוב במיוחד לחפץ חיים ולחברו. הם התיישבו לסעוד את לבם מהתבשילים שהוגשו להם. באמצע הסעודה נכנסה בעלת הבית ושאלה אם האוכל טעים להם. החפץ חיים ענה מיד: "האוכל מצוין." ואילו חברו הוסיף: "כן, האוכל בהחלט טוב, אולי חסר בו מעט מלח, אבל בסך הכול היה טעים מאוד." בעלת הבית יצאה מהחדר, אך ברגע שדלת נסגרה אחריה, תפס החפץ חיים את זקנו וראשו, ונאנח מעומק ליבו: "אוי ואבוי! כל חי...
להמשך קריאה...

כאן מעיינים (תזריע) - טהרת היולדת

  מקרא ופירושו. 👈ויקרא פרק יב פסוק ב: מקרא: ...  אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים  כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא ופירושו: אשה אשר תֵּלֵד יָלוּד, או נֵפֶל מָחוּי (נמס), אזי, ככל שמדובר בזכר, תהיה טמאה ואסורה לבעלה, במשך שבעה ימים, כמו דין האשה המורחקת בתקופת נידתה.   👈ויקרא פרק יב פסוק ג: מקרא:   וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ ופירושו: ואת הבן הזכר - יש למול ביום השמיני ללידתו . 👈ויקרא פרק יב פסוק ד: מקרא: וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ ופירושו: (ולאחר שבעת ימי הטומאה בגין לידת הזכר), יעברו עליה עוד 33 יום, שבהם תשהה במצב טהרה, ותהא מותרת לבעלה - גם אם היא מדממת. ברם, עדיין ייאסר עליה לאכול/לגעת בתרומה/בקרבנות, וכן להיכנס למקדש, עד שקיעת החמה ביום הארבעים ללידה. 👈ויקרא פרק יב פסוק ה: מקרא: וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָ...
להמשך קריאה...

פיצוחים לשבת (תזריע) - אוהבים אתגרים? כנסו...

   חידות ואתגרים לפרשת תזריע (פתרונות בסוף הפוסט...)
להמשך קריאה...

תמונה אחת שווה (תזריע) - מה מסתתר מאחורי החומות

(בית הנסן - ויקיפדיה) -ביקור בבית החולים למצורעים בירושלים- "וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת" הצטרפו לסיור מרתק בבית הנסן - בית החולים למצורעים בירושלים . היכנסו לפוסט כדי לצפות בסרטון
להמשך קריאה...

הליכות עולם (תזריע) - המצורע שחטא בלשון הרע - הביא על עצמו את הבדידות

איך עובד מנגנון השכר והעונש? " בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" ספר החינוך מלמד, כי בניגוד לדעה הרווחת, הקב"ה לא שולח שכר ועונש ספציפיים לצדיק ולרשע. אלא, מעשי האדם, הם המושכים אליו את השכר והעונש ממקורות שהוכנו מראש.
להמשך קריאה...

בית המדרש (תזריע) - האם רק באמריקה אפשר להתעשר?

-ה' מספק פרנסה בכל מקום- "וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת" מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד, שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים (התפרנס מאבחון נגעים טהורים וטמאים), וְנִתְמַעֲטָה יָדוֹ (נעשה עני).  בִּקֵּשׁ לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ. קָרָא לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר לָהּ: תִּמְחֲלִי לִי, כִּי יְדֵי מָטָה, וַאֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת, כִּי אֵין יְכֹלֶת בִּי לִרְאוֹת בָּנַי רְעֵבִים.
להמשך קריאה...