מקרא ופירושו. 👈פרק מח פסוק ג: מקרא: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי ופירושו: (כאשר בא יוסף עם מנשה ואפרים בניו, לבקר את יעקב אביו החולה) אמר יעקב ליוסף. ה' שנקרא א-ל (חזק), ונקרא ש-ד-י (כי ברכה ממנו - מספיקה וְדַיָּהּ לַכֹּל), התגלה אליי בעיר לוז (בית אל), שבארץ כנען (כאשר ברחתי מבית לבן שבפדן ארם), ובירך אותי. 👈פרק מח פסוק ד: מקרא: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם ופירושו: וכך אמר לי (בברכה): אני עוד אפרה וארבה אותך (היה זה לפני לידת בנימין), ועוד עתידים להיוולד ממך 'גוי' (בנימין) + 'קהל עמים' (שבט אחד יתפצל ל-2 שבטים). ואת הארץ (כנען) אתן לצאצאיך שייאחזו בה לעולם. 👈פרק מח פסוק ה: מקרא: וְעַתָּה  שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה  לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי ופירושו: ועכשיו, (אני נותן לך את מתנת הב...

לזרז ולהמריץ את הקץ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הַמְּפָרְשִׁים מְבָאֲרִים, כִּי רַק בְּאַחֲרִית חַיֵּי יַעֲקֹב, בִּהְיוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם - רָאָה טוֹבָה וְשֻׁלַּם לוֹ עַל כָּל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁרָאָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו. גַּם אֲנַחְנוּ - אוֹמֵר הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא - צְרִיכִים לְהַאֲמִין, כִּי עוֹד יָבוֹא הַיּוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ יִרְצֶה ה' בָּנוּ - כְּאַב הֶחָפֵץ בִּבְנוֹ, וִימַלֵּא אֶת יָמֵינוּ בַּטּוֹבוֹת הַחֲסֵרוֹת הַנֶּעְדָּרוֹת מֵאִתָּנוּ כַּיּוֹם, בִּהְיוֹתֵנוּ נְתוּנִים לְמִרְמָס בַּגָּלוּת. וִיתֵרָה מִזּוֹ: הַמַּכְאוֹבִים מֵהֶם אָנוּ סוֹבְלִים כַּיּוֹם - הֵם עַצְמָם יַצְמִיחוּ לָנוּ אֶת הַטּוֹבוֹת. לְאוֹר זֹאת - שׁוֹאֵל הַמַּגִּיד - מַדּוּעַ כֹּה זוֹעֲקִים אָנוּ אֶל ה' שֶׁיְּמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ? וַהֲלֹא יוֹדְעִים אָנוּ כִּי הָרָעוֹת הֵם שֶׁיָּבִיאוּ לָנוּ אֶת הַטּוֹבוֹת? וְעוֹנֶה: מָשָׁל לְאִישׁ שֵׂיבָה, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כִּי אִם בַּת אַחַת קְטַנָּה. וְקֹדֶם מוֹתוֹ, קָרָא לְאֶחָד מֵאוֹהֲבָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עַ...

  חידות ואתגרים לפרשת ויחי (פתרונות בסוף הפוסט...) תמונה טמונה גלו את שם העיר המוזכרת בפרשה, עליה רומזת תמונת השער. מי אני? גלו את שם הדמות, עפ"י הציטוט (מהפרשה) הצמוד אליה צילום: דובר צה"ל, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 3.0 "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי" צילום: ארכיון קק"ל, ויקישיתוף, נחלת הכלל "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" צילום: לא ידוע, דרך ויקישיתוף, נחלת הכלל "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" צילום: מתוך ויקישיתוף, רישיון Creative Commons CC BY-SA 4.0 "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ" מבחן אמריקאי מה פירוש המילה   פִּילַּלְתִּי ? הופללתי/ פלפלתי/ התעלפתי/ חשבתי/ נפלתי/ התפלפתי/ התפללתי/ התנפלתי/ התבלבלתי/ גידלתי פלולה/ מה זה כִּבְרַת אֶרֶץ ? שטח בגודל מסוים שטח שמיועד לקבורה שטח עצום וכביר שטח עגול כִּכְבָרָה איך נקראת 'ארץ מולדת' בפרשה ? יצוע שׂוֹרֵקָה כנען מכורה מה זה חכלילי? צבע אדום חס וחלילה חג לי סוג של ציפור מה זה אטד? עתיד רחוק עתיד קרוב שיח קוצני גופה שנחנטה   מדרגאות ...

אחרית ימי יעקב את 17 שנות חייו האחרונות - עשה יעקב בשלווה במצרים. טרם מותו, השביע את יוסף, שיקבור אותו במערת המכפלה ולא במצרים, מהטעמים הבאים: שלא יהפכוהו המצרים לאליל מקודש. שלא יתחלל גופו במכת כינים - המעותדת לבוא על המצרים, במסגרתה הפך העפר לכינים. שלא יחוש 'צער גלגול מחילות', שהרי לעתיד לבוא - תתקיים תחיית המתים רק בארץ ישראל, ולפיכך, אלו שנקברו בחו"ל ייאלצו להתגלגל אליה במחילות עפר כדי לקום לתחיה. זמן מה לאחר מיכן, הוגד ליוסף כי חלה אביו, והוא מיהר לבקרו עם מנשה ואפרים בניו. אז, בירך יעקב את בני יוסף, ובישר לו כי הם ייחשבו כבני יעקב (ולא כנכדיו) לעניין נחלת הארץ. (קראו על כך בפוסט 👈 כאן מעיינים - ויחי ) ברכת השבטים לפני מותו - כינס יעקב את בניו, ואמר: לראובן , דברי תוכחה, וציין כי למרות היותו הבכור, הרי שֶׁבְּחַלְּלוֹ יצועי אביו - הפסיד את בכורתו. (קראו על כך בפוסט 👈 כרטיס ביקור - וישלח )  לשמעון , דברי תוכחה על שהרגו - הוא ולוי - את כל תושבי שכם כנקמה על מעשה דינה (ראו בפוסט הנ"ל), ובגין היותם הגורמים הדומיננטיים במכירת יוסף לעבדות. על שמעון גזר שיהיו צאצאיו מ...

כובע עם פאנל סולארי רב שימושי "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" היסטוריה פעם, קראו להם 'כלי מחזה', 'כלי ראות', וגם 'בתי עיניים'. המשקפים הומצאו בשנת 1280 בפירנצה שבאיטליה. בתחילה, היה על המשתמש, להחזיק בידו את העדשה בצמוד לעין. בהמשך, השתמשו במשקפים הנצמדות לאף באמצעות מצבט ולוחצות עליו. הייתה גם הצעה להחזיק את העדשות באמצעות סרט שיעטוף את ראשו חובש המשקפים... הידיות, הומצאו בשנת 1727 ע"י אופטיקאי בריטי. סוגים נפוצים של משקפיים 🤓 ראיה מיועדות לטפל בליקוי מסוג 'קוצר ראיה'. זהו מצב בו העצמים הקרובים נראים ברורים, והמרוחקים - מטושטשים. זהו ליקוי הראיה בנפוץ ביותר בעולם. אין למעשה גבול למספר הכי גבוה, אך מספר 20 נחשב נדיר וקיצוני. במקרה של אסטיגמציה ( ראייה מעוותת או מטושטשת, הן לקרוב והן למרחק) - מתקינים עדשות צילינדריות (מעוותות) שמתקנות את העיוות בעין. חסרונם נעוץ בצורך לשמור עליהם מפני שריטה או שבר.  👓 קריאה מיועדות לטפל בליקוי מסוג 'רוחק ראיה'. זהו מצב בו העצמים הקרובים נראים מטושטשים, בעוד המרוחקים - ב...

  בלחנו המפורסם של החזן שמואל מלבסקי ז"ל "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" היכנסו לפוסט כדי לצפות בשיר  "הבן יקיר לי אפרים"  בביצוע מוטי שטיינמץ, בסיום הש"ס של דרשו

עמוד האור "אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" רַבִּי אֵלִיָּהוּ בַּעַל "שֵׁבֶט מוּסָר" הָיָה מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי אִיזְמִיר שֶׁבְּתוּרְכִּיָּה. בַּיּוֹם בּוֹ נִפְטַר, הִרְגִּישׁוּ כָּל יְהוּדֵי הַמְּדִינָה אֶת עַצְמָם כִּיתוֹמִים מֵאָב. הֲמוֹן אָדָם הִשְׁתַּתֵּף בְּמַסַּע הַלְּוָיָה אֶל בֵּית הֶעָלְמִין שֶׁבְּאִיזְמִיר. אֶת הַפְּקֻדָּה עָלֶיהָ הוֹרָה בְּצַוָּאָתוֹ - שָׁמְרוּ תַּלְמִידָיו בְּקַפְּדָנוּת. וְכָךְ כָּתַב: "אַל תַּטְמִינוּ בְּקִרְבָתִי שׁוּם נִפְטַר. עָתִיד לָבוֹא אֶל הָעִיר, חָכָם אַשְׁכְּנַזִּי מִפּוֹלַנְיָה, וּמֵעָלָיו עַמּוּדָא דִּנְהוֹרָא (עמוד אור) - אוֹתוֹ קִבְרוֹ בִּמְחִיצָתִי" הַשָּׁנִים חָלְפוּ. דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְגַם תַּלְמִידֵי תַּלְמִידָיו שָׁמְרוּ וְהִקְפִּידוּ עַל מִצְוָתוֹ.  *** וַיְהִי הַיּוֹם, וָאֳנִיָּה אַחַת עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל סִפּוּנָהּ, הַצַּדִּיק רַבִּי לֵיבּ מִטֶּרְסְטָנִיץ, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּזֶרִיטְשׁ. מְשַׁיֶּטֶת הַסְּפִינָה חֶרֶשׁ מֵעַל הַיָּם...

ריש גלותא - ראש הגולה "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל (נשיאי הקהילות בגלות בבל) - בִּמְקוֹם מֶלֶךְ הֵן עוֹמְדִים (הם במעמד של מלך). וְיֵשׁ לָהֶן (רשות) לִרְדּוֹת (לכפות ולאכוף) אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם, וְלָדוּן עֲלֵיהֶן (במשפט), בֵּין רָצוּ (הנידונים) בֵּין לֹא רָצוּ. שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" - אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל. (משנה תורה לרמב"ם)

זקנה, ייסורים, מחלה " וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה" אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה (עד ימי אברהם, לא ניכר הבדל גופני בין אדם צעיר לזקן). אָמַר (אברהם) לְפָנָיו: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָדָם וּבְנוֹ נִכְנָסִין לְמָקוֹם (כלשהו), וְאֵין (אף) אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד (אף אחד לא מבדיל בין הזקן לצעיר ולפיכך לא יודע לכבד את המבוגר). מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְעַטְּרוֹ (את הישיש) בְּזִקְנָה (כגון בקמטים ושיער לבן) - אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "חַיֶּיךָ, דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ (ביקשת), וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל" (אתה הראשון). מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר (בראשית) וְעַד כָּאן (פרשת חיי שרה) - אֵין כְּתִיב זִקְנָה (לא מוזכר המושג 'זקנה'), וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אַבְרָהָם (וביקש זאת) - נָתַן לוֹ זִקְנָה, (ככתוב) " וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". יִצְחָק תָּבַע יִסּוּרִין (עד ימי יצחק, לא חשו בני האדם במכאובים גופניים). אָמַר (יצחק) לְפָנָיו: "רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, (אם) אָדָ...

חן השפה העברית "וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו" בתהליך החניטה: 🗡️ חותכים/פותחים את הגוף ⏏️ מוציאים איברים נוזליים (מוח, מעיים) 🍁 ממלאים את חלל הגוף בעשבי בשמים מתקתקים שעברו בישול 🧂 מפזרים על העור אבקה משמרת העשויה מתרכובת מלחים 🚼 כורכים את הגוף בבד 🔙 חוזרים כמה פעמים על שלבים 3-5 תוך החלפת מֵי הַשְּׁרִיָּה ⚰️ מניחים את המומיה למשמרת בתא/מערה. גַּשׁ הֲלוֹם אִישׁ עִבְרִי, וְתִוָּכַח בְּעֹמֶק הַשָּׂפָה, כִּי כְּלוּם אֵינוֹ מִקְרִי, בַּמִּלָּה "חֲנִיטָה". בשיר השירים, אנו מוצאים את הפסוק " הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ". הסברים שונים ניתנו ע"י המפרשים למילה חנטה: 'הוצאה' 'המתקה' 'בישול' 'תיקון' (התקנה) בתהליך שימור הגוויה, חוֹנְטִים - מוֹצִיאִים  את הרקמות הנוזליות. בתהליך שימור הגוויה,  חוֹנְטִים - מַמְתִּיקִים  בבשמים  מְבֻשָּׁלִים . בתהליך שימור הגוויה,  חוֹנְטִים - מַתְקִינִים  אותה לשימור. 👈שלב חיתוך הגוף, משוקף ע"י  נְתִיחָה - חֲנִיטָה  (בהיפוך אותיות). 👈 שלב הוצאת הקרביים, מש...

מתלוצץ עם רופאיו "וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו" פַּעַם, הַכֹּל הָיָה, הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט. כִּי כָּל רוֹפֵא רִפַּא, כָּל סוּג שֶׁל מִחוֹשׁ. הָיוּ הֵם רַב-תְּחוּמִיִּים, רַק לְעִתִּים, כָּרְתוּ גַּפַּיִם. הִתְמַקְּדוּ בְּכִיבִים כּוֹאֲבִים, וְהֶחֱרִישׁוּ זַעֲקוֹת בִּמְצִלְתַּיִם. וּבִכְלָל, כָּל רוֹפֵא, תִּפְקֵד גַּם כְּסַפָּר. וְחָנַט גּוּפוֹת יָפֶה, לֹא לְצָרְכֵי מִסְחָר. חֶלְקָם הָיוּ גַּם בַּלָּנִים, אֲחֵרִים, טִפְּלוּ בְּשִׁגָּעוֹן. מְיַלְּדִים אוֹ חוֹפְרֵי קְבָרִים, גְּמִישׁוּת לְלֹא קִבָּעוֹן. אֲבָל הַיּוֹם - אוֹיָה, הַכֹּל פֹּה הִתְקַלְקֵל. כִּי עוֹלַם הַבִּיּוֹלוֹגְיָה, הִתְחִיל לְהִתְפַּצֵּל. רוֹפֵא מִשְׁפָּחָה - לֹא מְקַבֵּל יְלָדִים, וְיֵשׁ רוֹפֵא מְיֻחָד לְקָנַאבִּיס. כָּל רוֹפֵא זָקוּק לְמַרְדִּים, אֲפִלּוּ לְטִפּוּל פְּסוֹרְיָאזִיס. וְגַם, הִתְקַבְּצוּ הַחוֹנְטִים, נִרְשְׁמוּ לַפָקוּלְטָה, 'פָּתָלוֹגִים' הֵם קְרוּיִים, הִתְאַגְּדוּ לְחוּנְטָה. וְעוֹקְרֵי נִּיבִים, הָפְכוּ רוֹפְאֵי שִׁנַּיִם. וּמֵאָז הֵם גּוֹבִים, לְפ...

  יוסף מתוודע לאחיו. בסוף הפרשה הקודמת (מקץ), קראנו על מציאת גביע יוסף באמתחת בנימין, וַהֲשָׁבַת כל האחים למצרים  בעל-כרחם . עתה, ניגש יהודה לדבר עם יוסף. הוא עשה זאת, למרות הֱיוֹתוֹ הרביעי בבנים, מכיוון שהוא אשר עָרַב באופן אישי - בפני יעקב - לגורל בנימין. יהודה בדבריו סוקר את השתלשלות הקורות אותם, ומזכיר ליוסף את התחייבותו המלכותית "לשים עין" על בנימין. המדרש מספר, שדבריו נוסחו בנימה מכבדת ומתחננת, אך השתקף בהם גם איום מסווה. בסיום דבריו, הציע את עצמו לשמש כעבד במקום בנימין. לשמע זאת, גאו רגשות החמלה בלב יוסף. הוא פרץ בבכי והתוודע אל אחיו הנדהמים. "אל תאשימו את עצמכם במכירתי לעבד", אמר. "הדבר נעשה בידי ה' לטובה, בשל 5 שנות הרעב הצפויות עדיין לבוא". יוסף מזרז את אחיו לשוב לכנען, ולהביא למצרים את אביהם ואת כל בני משפחותיהם. כאן במצרים - יוכל לפרנסם ברווחה מתוקף תפקידו כמשנה למלך. החדשות בענין פגישת יוסף ואחיו הגיעו אל פרעה, והוא שמח בשמחת יוסף, ואף הורה לשלוח עגלות (כרכרות) לשאת את הנשים והטף. בבוא האחים לכנען, התקשה יעקב להאמין לדבריהם - עד שראה את הכ...

  מקרא ופירושו. 👈פרק מה פסוק כד: מקרא: וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ ופירושו: (לאחר שיוסף התוודע אל אחיו, ונתן להם עגלות כדי שיביאו את משפחותיהם למצרים) שלח אותם יוסף לדרכם. ברם (קודם לכן), ביקש מהם שלא יריבו זה עם זה בדרך, ושלא יאשימו זה את זה במכירתו. 👈פרק מה פסוק כה: מקרא: וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם ופירושו: (אחיו) עלו ממצרים ובאו לבית יעקב בארץ כנען. 👈פרק מה פסוק כו: מקרא: וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם ופירושו: וספרו לו (ליעקב) כי יוסף עודנו בחיים. ושהוא מושל על כל מצרים. לבו של יעקב זז (והתנדנד) והתלבט מצד לצד, כי לא האמין להם באופן ודאי . 👈פרק מה פסוק כז: מקרא: וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם ופירושו: אז, סיפרו לו את כל מה ששמעו מיוסף (אודות הקורות אתו) וכשיעקב ראה את...

הכל נקבע לפי קול הנימה. "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" מלשון הפסוק נראה, כי רק בשלב זה יצא יהודה משורת האחים, ופתח בדיבור אל יוסף. אבל, הרי כבר בסוף הפרשה הקודמת (מקץ), קוראים אנו על יהודה המדבר אל יוסף? כך שואל המגיד מדובנא, ומוסיף: את פניית יהודה ליוסף, מדמה המדרש,  לבאר מים קרירים וטובים, שמרוב עומקה, לא היה ניתן לשאוב ממנה. עד שבא אדם חכם, וקשר חבל לחבל, נימה לנימה, חוט לחוט, ודלה ממנה. כך - ממשיך המדרש - לא זז יהודה מלהשיב ליוסף דבר אחר דבר, עד שעמד על מחשבות לבו. ולכאורה, דברי המדרש אינם מובנים, שכן איזו תבונה מיוחדת נמצאת בדברי יהודה? ועונה על כך במשל: משל: לנער שנסע ללמוד בישיבה בעיר רחוקה. ויהי היום, וכותונת הנער נקרעה, וישלח אגרת אל הוריו להמציא לו כותונת חדשה. פתח אביו את האגרת לקוראה, ומיד עלו במצחו קמטי כעס וזעף. לשאלת אשתו מה זה היה לו? ענה ואמר: "ראי עד היכן מגעת חוצפתו של בננו. הנה כתב אליי בגסות ובנימה מצווה 'אבא - קנה לי כותונת!". נטלה האם את האגרת, וקראה בנימת תחנונים וריצוי, לאמור 'אבא, קנה לי כותונת". אז שככה חמת האב ומיהר למלא את מבו...

העתק בית המדרש של רש"י - בית התפוצות אשת שמעון הכנענית. "בְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית" האמנם נשא שמעון בן יעקב אשה כנענית??? נסקור את הפירושים השונים לביטוי זה: תרגום יונתן בן עוזיאל: ( תנא, בדור הראשון לתנאים, מתלמידי הלל הזקן. חי בסוף ימי הבית השני ) שָׁאוּל הוא זִמְרִי, שהיה לימים מראשי שבט שמעון, והחטיא את ישראל במדבר בעבודה זרה. וכוונת הדברים: שאול - הוא זמרי - שעשה מעשי אנשי כנען . רש"י: (רבי שלמה יצחקי - גדול מפרשי התנ"ך.  חי ופעל בצרפת לפני כ- 1000 שנה ) שאול היה בנה של דינה שנבעלה לשכם בן חמור הכנעני . היא סירבה לצאת מביתו מפני הבושה, והסכימה רק לאחר ששמעון הבטיח שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה לאשה. (קודם מתן תורה - הותרו אח ואחות). אבן עזרא: (רבי אברהם אבן עזרא - מגדולי מפרשי התנ"ך. בלשן ומשורר. חי ופעל בספרד לפני כ- 950 שנה ) שאר השבטים, נשאו נשים ארמיות, מצריות, אדומיות וּמִדְיָנִיּוֹת. רק שמעון עשה שלא כהוגן ולקח אשה כנענית . לכן, התורה מזכירה זאת לגנאי. רד"ק: (רבי דוד קמחי - מגדולי מפרשי התנ...